לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

untitled


No matter what we breed, we still are made of greed

Avatarכינוי:  שקוּפה

בת: 28

Skype:  [email protected] 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2014


אתמול עבר עלי יום נורא, אבל הלכתי לישון עם חיוך (שיחה עם בן אדם חשוב- עושה פלאים!)

וקמתי עם חיוך

ובאתי בגישה של 'מה שיהיה יהיה'

והיה טוב!

 

סתם הרגשתי צורך לכתוב משהו טוב סופסוף, גם אם זה לא כזה ביג דיל סבבי

נכתב על ידי שקוּפה , 27/4/2014 17:40  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבוע ארוך...


הוא התחיל ביום שבו לא עשיתי כלום! (עד הערב כי זה היה ערב חג שני והלכנו לארוחה אצל דודים)

יום שני נסענו כל המשפחה (עם האחים של אבא, הנשים שלהם והילדים) לאיזה חור בדרום כי יש שם משפחה ועשינו על האש, חור יפה דווקא

אבל היינו שם 30-40 איש וזה היה מתיש.

יום שלישי+רביעי למדתי מ9 בבוקר עד הלילהההה למגן באזרחות והייתי בטוחה שאני עומדת להיכשל כי בדרך הביתה מהחברה שלמדתי איתה ראיתי על הכביש חתולה מתה שנדרסה וברגע שהבטתי בה עבר עליה עוד אוטו. וזה היה מגעיל. עצוב. דוחה. כעסתי. רציתי לבכות.

ראיתי את זה בתור סימן למזל רע.

היום בבוקר קמתי התחלתי ללמוד וחצי שעה לפני שאני הולכת לבי"ס אמא מתקשרת ואומרת שאחותי הקיאה וצריך לקחת אותה מביה"ס.

בדרך הביתה היא ראתה את החתולה (שהגופה שלה הוזזה לקצה של הכביש ליד המדרכה) והיא שאלה שאלה של ילדים בני גילה-

היא: "אבל לחתולים אין 9 נשמות?"

אני: "כנראה דרסו אותה איזה 9 פעמים."

היא הסתכלה עלי במבט של 'אמאלה מה יש לך?!' והבנתי שאני אחות גדולה רעה ולא עדינה בכלל (היא אוהבת בע"ח. יותר מדי.)

והיה גם את המגן באזרחות (שהלך סבבה!), שיעור נהיגה (שגם הלך סבבה) והלכתי לחברה ללמוד למגן במתמטיקוש (לא הלך סבבה בכלל)

 

היו לי גם חלומות מוזריםםםםםם

היה לילה שחלמתי שאני באיזה מקום שומם (שנמצא ליד הבית משום מה) והיו מסביבי הרבה אריות, האכלתי אותם בסטייק נע.

אשכרה הגנבתי מהבית סטייקים שהיו אמורים לשבת לי על הצלחת בשביל כמה אריות.

והיה לי עוד חלום, זוועתי, על ג'וקים. הלכתי בכל הבית, ולא משנה מה עשיתי (פתחתי ארון, פתחתי מקרר, פתחתי מגירה, נכנסתי להתקלח וכו' וכו') בכל מקום היו ג'וקיםםםם! ולא סתם, ענקייים! בגודל של השלט של יס! והם כל פעם הלכו והתרבו!! (את החלום הזה חלמתי אחרי שבאותו ערב הרמתי קרטון של הכלים של היומיום אחרי שנגגמר פסח והיינו צריכים להחליף כלים, בתוך הקרטון ישב לו ג'וק,הפלתי את הקרטון מהידיים ונתתי לסט שלם להישבר. חטפתי על הראש מאמא...)

 

 

ומחר הולך להיות יום ארוך ומתיש

ומחרתיים גם

ואחרי מחרתיים

וזהוווו זאת התקופה של המגנים והבגרויות ואז זהו- אין בית ספר יותר.

זה מנחם אותי חיבוק של הסוררת

נכתב על ידי שקוּפה , 24/4/2014 21:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוסר ביטחון


חוסר הביטחון שלי בעצמי זה אחד הדברים שמוציאים אותי מדעתי.

אני יודעת מה אני שווה ואני יודעת מה אני לא

ואני יודעת שהוא לא יאכזב אותי שוב, הוא הבטיח שהוא לא יאכזב אותי שוב

אבל אני לא יכולה לסבול את הנוכחות שלה ליידו

אני יודעת שהם משרתים באותו בסיס, ואני יודעת שהוא לא יכול לא לדבר איתה בכלל

אבל זה שהיא באה עם כל שאר החברים שלו אליו לדירה

זה שהיא מרשה לעצמה להעיר לי הערות ולרמוז רמזים בנוגע אליו

עד כמה ילדותית היא יכולה להיות?

עד כמה היא מפגרת שהיא מתחילה עם גבר תפוססס

עד כמה סתומה היא יכולה להיות שהיא ממש מספרת לי את זההה

 

למה הגעתי למצב שאני באמת מפחדת לאבד אותו

ועושה לו שוב סצנה

והולכת מהבית שלו

ומשאירה אותו איתה

 

אני שונאת אותה.

כי היא גרמה לי לפקפק בו ולפקפק בי

אני לא קנאית, אני לא עושה סצנות כאלה, אני יודעת שהוא לא מתייחס לזה

למה אני נותנת לזה להשפיע עלייי אוף

נכתב על ידי שקוּפה , 19/4/2014 23:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בא לי לבכות.


הסיוטים חזרו, חלמתי על זה שוב בלילה... קמתי צורחת, ובכיתי.

והייתי אצלו והוא נבהל והתרחקתי ממנו ולא נתתי לו לגעת בי כשהוא התקרב לחבק ולהרגיע אותי

בסוף נתתי לו להתקרב, והוא הצליח להרגיע אותי קצת באותו הרגע, אבל לא באמת

 

אני מיואשת

נמאס לי להיזכר בזה

נמאס לי להרגיש כאילו אני חווה את הכל מחדש

אני רואה את עצמי, משותקת, ומרגישה שכואב לי

ואז אני עוד יותר כועסת על עצמי

 

קשה לי

ואני מתחילה להתפרק

ואני מרגישה את המחנק בגרון

ואת הצריבה בעיניים

ואני מתאפקת

אני לא רוצה לבכות על זה שוב

לא מגיע לי לבכות על זה שוב

אבל זה חזק ממני

וקשה לי

וכואב לי

ורע לי

ואני לא חושבת שאני יכולה לעמוד בזה 

לא שוב.

 

נכתב על ידי שקוּפה , 16/4/2014 21:12  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

13,645
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשקוּפה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שקוּפה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)