זה נחמד לצאת עם בחור אמריקאי, ולשמוע אותו לוחש לי באוזן כמה אני יפה וסקסית באנגלית מרוהטת.
מחר הבגרות בתנ"ך, אני רוצה להוציא מעל 90 כי זה מבחן ארצי וזה אמור להיות קל יותר מהמבחנים הרגילים. ואני באמת יודעת פחות או יותר הכל אבל שום דבר לא באמת טוב. לא נורא- אאלתר.
חרף הלמידה לבגרות, היה לי שבוע נהדר. אני מקווה שבועות כאלה ירבו, עכשיו כשהחופש המועט שלי קרב ובא (רק בלי הלמידה לבגרות כמובן).
-
אני עדיין לא מאמינה שעוד רגע וכך זה נגמר. אני באופן רשמי אסיים אץ תקופת התיכון שלי. הזוי, כבר לא אהיה תלמידה, תיכוניסטית, זה כבר יחס אחר לגמרי, גם אם אני עצמי ארגיש אותו דבר ורק אמצא ( או אתחייב) לעיסוק אחר.
עלתה בי פתאום מחשבה מצחיקה שמעתה והלאה סרטי תיכון לא ידברו אלי (לא שעד היום הם תיארו את חיי במיוחד). זה תמיד הרגיש כמו משהו שעתיד לקרות, השחקנים תמיד נראים הרבה יותר מבוגרים מגיל תיכון והחיים שלהם היו הרבה יותר פרועים ומלאי הרפתקאות, אבל הנה- אני כבר מאחורי זה. זה משהו שפעם הבאה שאצפה בו, אני אמורה להרגיש שכבר עברתי. מצחיק קצת.
אני רוצה לנצל את הזמן שיהיה לי מעתה והלאה (לא להרבה זמן...). אני רוצה לחזור לכתוב יותר, לעשות ספורט, לעשות דברים שאני אוהבת ולעבוד. אני רוצה להרגיש שהחיים שלי משמעותיים, ואולי גם לתקן את חווית התיכון שלי, שמרגישה לי מאוד מפוספסת, אפילו שלא יודעת איך הייתי רוצה או יכולה לעשות דברים אחרת.
לסיכום, הפוסט הזה ממש לא קשור. התחלתי מלכתוב על משהו אחד, ואיכשהו המחשבות זרמו להן. אבל לא ממש אכפת לי כבר מתוכן הבלוג, גם ככה כבר מזמן הפסקתי להשקיע בו. אולי אחזור, כשיהיה זמן. זה נחמד לכתוב, גם ככה סתם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.שושה.