לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

?welcome


ZERO


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


הבנתי כבר מזמן שאיבדתי קשר עם כל החברים שלי. עכשיו אפילו אין לי עם מי לדבר על כל מיני בעיות, ואולי גם קצת להתמרמר. 


הכל נשאר בתוכי ומצטבר לג'יפה מסריחה. 


כל דבר בחיים מאכזב אותי. 


ברב הבקרים, אני לא מוצאת סיבה לקום. 

נכתב על ידי .שושה. , 4/1/2016 23:08   בקטגוריות חברות, חברים, משפחה, אנשים, פסימי, אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לארוז


הייתי צריכה להתחיל לארוז כבר מזמן, אני יודעת.

אבל אין לי כוח.

אני לא רוצה, לא רוצה לעזוב את המקום הזה, המקום הבטוח הזה שהיה שלי כבר 18 שנים. אפילו שלא אהבתי אותו רב הזמן וחיכיתי להזדמנות לעזוב, עכשיו כזה באמת קורה... אני לא רוצה.

אני כזו עצלנית, לא עשיתי שום דבר משמעותי מסיום י"ב. פשוט כי הייתי עצלנית מדי. אפילו לא לקחתי מספיק משמרות בעבודה, ולא כי לא היה לי זמן, אלא כי לא היה לי כוח. העדפתי לשבת בבית. אפילו לא לקרוא ספר או לראות סרט, גם לזה לא היה לי כוח, רק לבהות באוויר או בטלפון.

איזו מישהי שכבה מתחתיי העלתה תמונה לפייסבוק של כמה ילדים יושבים בכיתה בהפסקה. אני לא באמת קולטת שזה ממשיך, בית הספר, עכשיו, אחרינו... כולנו התפזרנו: צבא, שנת שירות ומכינות, טיסות לחו"ל או סתם עבודות. אבל זה לא סתם חופש גדול, הוא נגמר, רק שהפעם חזרו, בלעדינו. קבעתי כבר עם חברה ללכת לבקר בחודש הקרוב, זה מן קטע כזה של הבית ספר שלנו, הבוגרים תמיד חוזרים... לא מצליחים להתנתק. אני חוששת מלחזור, לראות את כולם חיים את חייהם, לומדים בכיתות שאני למדתי בהן, עם המורות שלמדתי איתן, את החומר שלמדתי, עושים פרוייקטים ושיעורים מגמתיים שסיימתי...

וזה לא שאהבתי את כל זה לפני, זה גורם לי לתחושת אכזבה. לא הצלחתי כפי שציפיתי מעצמי. והאחרים יצליחו יותר. גם לא נפרדתי מהמורות שאהבתי כראוי, ועם חלק מהן כנראה לעולם לא אצליח, כי הן השפיעו עליי בצורה עצומה.

אני מפחדת לעשות דברים. יותר לא רוצה ממפחדת. העצלנות הורגת אותי.

נכתב על ידי .שושה. , 25/9/2015 13:36   בקטגוריות צבא, בית ספר, פסימי, משפחה, הורים, חברות, חברים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בעת צרה עם חבריי

אפנה אל אהובי

ובעת צרה עם אהובי

אפנה אל חבריי

 

בעת צעקותיה של אמי

אפנה אל אבי

ואם קשה לי עם אבי

אפנה אל אמי

 

ואם אריב עם זוג הוריי

אתנחם אצל חבריי

ואם גם הם לא יעזרו

אבכה לי עד בלי די

 

ואם אתקשה בלימודי

ואין לי כבר מפלט

ואתקוטט אף עם עצמי-

 

אייכה, אייכה,

אייכה-

אהובי?

 

אזי אפרוק את כאבי

אל תוך צופן שירי

נכתב על ידי .שושה. , 10/3/2015 22:21   בקטגוריות אנשים, הורים, חברות, חברים, משפחה, אהבה ויחסים, בית ספר, סיפרותי, שחרור קיטור, שירה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנה לבלוג!


תאחלו לי מזל טוב!!!!!


טוב אני לא מאמינה שעברה יותר משנה מאז שפתחתי את הבלוג. כן כן לפני תשעה ימים הבלוג הזה חגג שנה!


השנה כל כך טסה, ואני באמת גאה בעצמי מאוד שהצלחתי להתמיד ואין חודש אחד(!!!) שאין בו לפחות פוסט אחד, ווהו!


חייבת לציין שאני עדיין מרגישה חדשה בישראבלוג.


יצא לי לעבור לא מזמן כל כל הפוסטים וראיתי כמה שהשתניתי ובעיקר בחודשים האחרונים. ראיתי כמה דברים ממש מטומטמים ורציתי למחוק אותם ואז החלטתי שלא- כי פתחתי את הבלוג הזה בשביל עצמי כמעין יומן ופורקן למחשבות שלי, והוא אנונימי כדי שאוכל להיות כמה שיותר כנה.


 


 


אז אני כותבת לעצמי מלפני שנה מכתב קצר:


 


היי שושי, נובמבר... תקופה לא קלה לפנייך.


נובמבר אומר לי פגיעה עצמית ראשונה, שתוביל לצערי לעוד כמה בהמשך השנה.


השנה הייתה חרא.


אבל בסופו של דבר היא תחשל אותך.


את עדיין מרגישה משהו לאותו אחד שהיית מאוהבת בו כבר יותר משנה בערך, וזה מבלבל ומתסכל, ואני יודעת שאת חושבת כבר לא מאמינה באהבה ואת לא חושבת שתוכל להיות לך זוגיות מאושרת עם מישהו אף פעם.


קשה לך בלימודים, במגמה, עם עצמך, עם הגוף שלך, עם החברים ועם היחס שלך מכולם.


יהיה לך קשה מאוד- תחווי דיכאונות שאני מקווה שלא תחווי יותר.


עוד מעט יגיע לחץ של מבחנים ובגרויות ראשונות, ואת באמת תשקיעי את כל כולך ותעבדי קשה ותצליחי.


 


בלי שתשימי לב במשך השנה תתגברי על רב המכשולים שלך, ואחרי החופש הגדול שייתן לך קצת נקודת הסתכלות אחרת על העולם יהיה לך קל יותר עם עצמך.


תזכי לצאת עם מישהו מדהים ולגלות שגם לך מגיעה אהבה (אפילו אם היא לא נגמרה הכי טוב, הבנת את הכוונה ואת תהיי אופטימית)- ותשכחי בכלל מקיומו של המניאק הקודם.


תתקרבי יותר לחברים קיימים ותתרחקי יותר מחלק, ותהיה לך חברה כמו שחלמת בחופש הגדול שלפני כיתה ד'- חברה טובה שבאמת תבין אותך בהכל ואת אותה ותמיד תהיו שם אחת בשביל השנייה.


את תסתדרי יותר טוב במגמה, כי את תרגישי בטוחה יותר להגיד את מה שאת חושבת ואנשים יעריכו אותך על זה, ואם עדיין לא תהיי הכי טובה או אפילו טובה זה לא נורא כי את במקום שהוא בסדר ואת כבר לא מרגישה כל כך דחויה ולא שייכת רב הזמן.


תזכי להגיד יותר את מה שאת חושבת, שיהיה לך פחות אכפת ממה שאנשים חושבים (ואת עדיין צריכה לעבוד על זה), להבין שיש בך יופי ואת לא מכוערת. הביטחון שלך עדיין חלש אבל אני אופטימית.


 


תהיה לך תקופה יותר טובה ושלווה, אנשים יעריכו אותך ויחמיאו לך וזה יעשה לך טוב. יהיה לך עם מי לדבר רב הזמן וזה נהדר כל כך. יש לך פחות דיכאונות את מרגישה יותר טוב את כבר לא פוגעת בעצמך. 


 


אז כן בסופו של דבר, תחזיקי מעמד בבקשה. אם לא בשביל עצמך (כי אני יודעת שעוד מעט יבוא הרגע שאין לך שום, אבל שום סיבה לחיות [חוץמאחתקטנטונתשכמעטויתרתגםעליה]) אז בשבילי- כי אם לא תחזיקי מעמד, לא יהיה אותי בעתיד.


חכי, תישארי אופטימית, יהיה מה שיהיה אי אפשר התחרט על דברים.


 


אני אוהבת אותך ומקווה שאת מבינה אותי

נכתב על ידי .שושה. , 20/11/2013 20:10   בקטגוריות חברים, חברות, אנשים, משפחה, הורים, אהבה ויחסים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה קורה לחברים הכי טובים


הטעות הזאת תמיד קורה בסרטים לזוג חברים טובים. בחצי מהסרטים הטעות מתבררת בסוף כלא טעות בכלל, אבל לא על החצי הזה אני מדברת.

 

גם לנו קרתה הטעות הנוראית הזאת.

הטעות המטומטמת, שהשפיע כל כך והרסה כל כך את החברות שלנו.

ימים לא דיברנו, שבועות שתקנו, וחודשים הובכנו.

 

אבל אני שמחה להגיד שאחרי 4 חודשים, אני מרגישה שהשלמנו עם הטעות הזאת. שנינו הבנו שזאת הייתה טעות ואין מה לעשות איתה כרגע. התגברנו על המבוכה, ולשמחתי קיבלתי חזרה את החבר הטוב שלי.

 

כמו פעם, בלי סודות ובלי מבוכות.

 

 

נכתב על ידי .שושה. , 20/7/2013 21:00   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, חברות, חברים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  .שושה.

בת: 27

Google: 

תמונה




2,766
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , משוגעים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.שושה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .שושה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)