לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

?welcome


ZERO


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2013

כשאהיה אמא


אם וכשיהיו לי ילדים, אני בחיים לא אעשה להם את המניפולציות האלה שההורים שלי עושים לי.

זה דבר ממש נוראי ודפוק לעשות לילד, ולא משנה מה אני בחיים לא אלכלך על ההורה השני שלהם, ארד עליו ואקטין אותו- זאת לא הורות טובה.

את הריבים שלי ושלו נשמור בינינו אני מקווה, ולא נעשה 'מלחמות' דרך הילדים.

 

בסדר אני כבר לא ילדה קטנה שבוכה ושואלת "למה ההורים שלי לא אוהבים אחד את השני", אני כבר בוגרת מספיק בשביל להבין שכמה שזה עצוב.

אין מה לעשות ולפעמים מפסיקים לאהוב- אז למה הם לא מספיק בוגרים כדי להתנהג באובייקטיביות ובגרות?

נכתב על ידי .שושה. , 25/11/2013 16:50   בקטגוריות משפחה, הורים, בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תיעוד של שיחה


אחרי שתיקה ארוכה של כמה דקות.

 

 

הוא: את לא רוצה לדבר?

 

אני: אני רוצה.

 

 

שתיקה של דקה.

 

 

אני: ואתה?

 

הוא: לא יודע.

 

 

שתיקה

 

 

אני: מה אתה כן יודע?

 

 

שתיקה

 

 

הוא: אני לא יודע הרבה דברים.

 

 

שתיקה של שתי דקות.

 

 

אני: זאת לא הייתה השאלה ששאלתי.

 

הוא: מה?

 

אני: שאלתי מה אתה יודע.

 

 

שתיקה

 

 

הוא: אני לא יודע מה אני יודע.

 

 

שתיקה של 3 דקות.

 

 

הוא: אני לא טוב בלתקשר עם אנשים בזמן הארחון. אני חושב שזה קשור אלייך.

 

 

והשיחה לא התקדמה בהרבה מאז.

נכתב על ידי .שושה. , 23/11/2013 13:33   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנה לבלוג!


תאחלו לי מזל טוב!!!!!


טוב אני לא מאמינה שעברה יותר משנה מאז שפתחתי את הבלוג. כן כן לפני תשעה ימים הבלוג הזה חגג שנה!


השנה כל כך טסה, ואני באמת גאה בעצמי מאוד שהצלחתי להתמיד ואין חודש אחד(!!!) שאין בו לפחות פוסט אחד, ווהו!


חייבת לציין שאני עדיין מרגישה חדשה בישראבלוג.


יצא לי לעבור לא מזמן כל כל הפוסטים וראיתי כמה שהשתניתי ובעיקר בחודשים האחרונים. ראיתי כמה דברים ממש מטומטמים ורציתי למחוק אותם ואז החלטתי שלא- כי פתחתי את הבלוג הזה בשביל עצמי כמעין יומן ופורקן למחשבות שלי, והוא אנונימי כדי שאוכל להיות כמה שיותר כנה.


 


 


אז אני כותבת לעצמי מלפני שנה מכתב קצר:


 


היי שושי, נובמבר... תקופה לא קלה לפנייך.


נובמבר אומר לי פגיעה עצמית ראשונה, שתוביל לצערי לעוד כמה בהמשך השנה.


השנה הייתה חרא.


אבל בסופו של דבר היא תחשל אותך.


את עדיין מרגישה משהו לאותו אחד שהיית מאוהבת בו כבר יותר משנה בערך, וזה מבלבל ומתסכל, ואני יודעת שאת חושבת כבר לא מאמינה באהבה ואת לא חושבת שתוכל להיות לך זוגיות מאושרת עם מישהו אף פעם.


קשה לך בלימודים, במגמה, עם עצמך, עם הגוף שלך, עם החברים ועם היחס שלך מכולם.


יהיה לך קשה מאוד- תחווי דיכאונות שאני מקווה שלא תחווי יותר.


עוד מעט יגיע לחץ של מבחנים ובגרויות ראשונות, ואת באמת תשקיעי את כל כולך ותעבדי קשה ותצליחי.


 


בלי שתשימי לב במשך השנה תתגברי על רב המכשולים שלך, ואחרי החופש הגדול שייתן לך קצת נקודת הסתכלות אחרת על העולם יהיה לך קל יותר עם עצמך.


תזכי לצאת עם מישהו מדהים ולגלות שגם לך מגיעה אהבה (אפילו אם היא לא נגמרה הכי טוב, הבנת את הכוונה ואת תהיי אופטימית)- ותשכחי בכלל מקיומו של המניאק הקודם.


תתקרבי יותר לחברים קיימים ותתרחקי יותר מחלק, ותהיה לך חברה כמו שחלמת בחופש הגדול שלפני כיתה ד'- חברה טובה שבאמת תבין אותך בהכל ואת אותה ותמיד תהיו שם אחת בשביל השנייה.


את תסתדרי יותר טוב במגמה, כי את תרגישי בטוחה יותר להגיד את מה שאת חושבת ואנשים יעריכו אותך על זה, ואם עדיין לא תהיי הכי טובה או אפילו טובה זה לא נורא כי את במקום שהוא בסדר ואת כבר לא מרגישה כל כך דחויה ולא שייכת רב הזמן.


תזכי להגיד יותר את מה שאת חושבת, שיהיה לך פחות אכפת ממה שאנשים חושבים (ואת עדיין צריכה לעבוד על זה), להבין שיש בך יופי ואת לא מכוערת. הביטחון שלך עדיין חלש אבל אני אופטימית.


 


תהיה לך תקופה יותר טובה ושלווה, אנשים יעריכו אותך ויחמיאו לך וזה יעשה לך טוב. יהיה לך עם מי לדבר רב הזמן וזה נהדר כל כך. יש לך פחות דיכאונות את מרגישה יותר טוב את כבר לא פוגעת בעצמך. 


 


אז כן בסופו של דבר, תחזיקי מעמד בבקשה. אם לא בשביל עצמך (כי אני יודעת שעוד מעט יבוא הרגע שאין לך שום, אבל שום סיבה לחיות [חוץמאחתקטנטונתשכמעטויתרתגםעליה]) אז בשבילי- כי אם לא תחזיקי מעמד, לא יהיה אותי בעתיד.


חכי, תישארי אופטימית, יהיה מה שיהיה אי אפשר התחרט על דברים.


 


אני אוהבת אותך ומקווה שאת מבינה אותי

נכתב על ידי .שושה. , 20/11/2013 20:10   בקטגוריות חברים, חברות, אנשים, משפחה, הורים, אהבה ויחסים, אופטימי  
הקטע משוייך לנושא החם: מכתב לעצמי לפני שנה
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



sometimes I want...


Sometimes i can't be with people.
I'm just starting to being scared from all that noise around me and I want to cry and run away.


Sometimes the company scares me.
I'm not suppose to be around people; they are loud, strange and acting weird and I need to be alone sometimes.


But I'm also a human, and I'm also loud and strange, and sometimes I'm acting weird.
So do I scared from myself?


I want to run away from them and kill them.
Or maybe kill myself?


Sometimes
נכתב על ידי .שושה. , 13/11/2013 20:24   בקטגוריות אנשים, ביקורת, בית ספר, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני רוצה לברוח מהכול ומכולם.
מה אני עושה פה???



כשהייתי קטנה חשבתי שאני יצור חברותי.

-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
נכתב על ידי .שושה. , 12/11/2013 09:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  .שושה.

בת: 27

Google: 

תמונה




2,766
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , משוגעים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.שושה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .שושה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)