?welcome

הרולינג סטונס באים לארץ!

רק חבל שהכרטיס הכי זול הוא בסביבות 700 ש"ח

ורק חבל שגם עם הנחה זה יוצא יקר

וזה אפילו בלי מקומות ישיבה

אוף

אני שומעת את השיר הזה בלופים ורוקדת במקום ללמוד לאזרחות.

חהחה

לכתף שלו הייתה זווית משופעת

היא הייתה שלי, וכמעט מרובעת

יכולתי לבכות עליה, ולאהוב

היא תמיד הייתה שם, והיה לי טוב.

ברגעים הכי קשים היא חיכתה

שאבוא, אבכה, ואוהב אותה

כתף לבכות עליה, היא לא תעזוב

גם במשברים, ולי היה טוב.

גם ברגעים של כעס עצמי

או סתם עוד דכאון שרירותי

גם בזעם כלפיה, "לא לחשוב"

היא אמרה, ולי היה טוב. 

ויום אחד, הכתף שלי ברחה

ואולי הברחתי אותה, מפאת הזנחה

הרגע הקשה בו נעלמה, גרם ללב לכאוב,

נזדקקתי לה אז יותר מכל

ולא היה לי טוב.

ציורי קירות מקשטים את הרחובות העלובים

כבישים מזוהמים, חשוכים ומבודדים

אשר לפתע מקושטים בציורי קיר

וזה לא משנה, תרסיס צבע, או גיר

הם יפים, משמחים ומאירים את פני האנשים

שבסמטאות האלה לעולם אינם עוברים

לא יודעת למה, אבל אני מנסה להשאיר את הבלוג הזה בחיים.

אז הנה משהו קצר שכתבתי לפני חודש בערך:

החץ מסמל לי לאן עליי ללכת

החץ מורה לי לאן ליסוע

החץ חרוט על לוח מתכת

אבל אני לא מצליחה להתניע תמנוע

שמה פול גז על ניוטרל

ומאמצת את כל כוחי

אבל מה לעשות- החץ מורעל

הוא לא מצביע לאן שפונה נפשי

(ה"שיר" אחרי כמה עריכות)