כן , אז אני מתביישת להודות שהשאפנות המוטרפת כמעט של הפוסט הקודם החזיקה בדיוק ליום שאחריו .
אולי שינוי לא אמור לקרות בן לילה, אולי אני צריכה להתחיל מקטן ( ?) .
מסתבר שגיל הנעורים קשה אבל לא בצורה שחשבתי שהוא יהיה.
זה לא כמו בסרטים האמריקאים שהבנות רבות עם ההורים , אף אחד לא מבין אותם , הם מאוהבות במישהו שיוצא עם איזה זנזונת הם שתו יותר מדי במסיבה ודפקו את הרכב ... החיים שלי קצת פחות מרגשים מזה - הראש לא נותן לי מנוחה -חושב כל הזמן על הכל חוץ מעל מה שאני אמורה לעשות עכשיו. מתכנן תיכנונים לאירועים שלא יקרו מבטיח הבטחות שלא ייתקימו .
אולי מקום אחר ינקה לי את הראש .
אולי זה יעבור עם הזמן .
זה מבאס ליהיות תקוע במקום ..לרצות יותר מהכל לקום ולא להצליח.
אני מעדיפה לחרוש את החיים למבחנים ולהיכשל מאשר לדעת שהמבחנים היו מצליחים אם הייתי לומדת - אבל לקחת את עצמי ביידים ללמוד - זה כמעט בלתי אפשרי.
תמיד רציתי ליהיות מהאנשים שאם הם רוצים משהו הם ישיגו אותו .
בנות שמחליטות שבחור מסויים יהיה חבר שלהם - וזה מה שהוא יהיה .
כל מה שהם צרכים לעשות זה להחליט.
אני באמת מאמינה הכל בא מבפנים .
מה שאתה מרגיש בפנים משודר בגלי אנרגיה לאנשים ... והם קולטים אותם במודע או לא ומגיבים בהתאם.
זה נשמע קלישאה, אבל אני לא יכולה לצפות מאנשים לכבד ולאהוב אותי - שאני כועסת על עצמי ועדיין לא זכיתי בכבוד שלי בעצמי .
עכשיו שאני קוראת את מה שכתבתי אני מבינה שזה נשמע כאילו כל היום אני יושבת בחדר בחושך ומרחמת על עצמי ..
לא .
החיים שלי לא מסכנים - אני כן מסוגלת להנות מהדברים הקטנים . מוסיקה טובה , חיוכים בדיחות ונוף יפה .
אבל אני רוצה יותר מזה . אני רוצה שהמטרות שלי יושגו כבר . להפסיק להרגיש כזאת לוזרית חסרת כוח רצון .
ויותר מהכל אני רוצה להפסיק כבר עם הדיכי הזה ..XD
שונאת אנשים מדוכאים
זה פשוט זוועתי .
עד לפעם הבאה אני מאחלת לאנשי העולם שבוע בריא ,מספק ומתיש -
כינוי:
בת-לילית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
