"אני לא חושבת על הסבל, אלא על היופי שעוד קיים" - אנה פרנק

אז עכשיו אני כמה שעות לפני המתכונת בהיסטוריה. 

 אם אני מוכנה? 

אני שמחה לבשר שבערך . 

בעיקרון אני לא שונאת היסטוריה אני שונאת איך שמלמדים אותה... או יותר נכון איך שהמורה שלי מלמד אותה.

 מעבר להיותו איש לא נחמד עם ביטחון עצמי ששואף לריצפה, הוא לא יודע ללמד בשביל מטרת הלימוד עצמה.

אני אוהבת מורים שנכנסים לכיתה ומלמדים כי הם אוהבים ללמד ורוצים שהתלמידים שלהם יצאו עם ידע אמיתי ולא רק בגלל שהמתכונת בשבוע הבא.

יש לי רק מורה אחת כזאת מכל המורים שמלמדים אותי . 

אז התחלתי כביכול שלושה ימים לפני .. אבל ביום הראשון למדתי 2 עמודים , ביום השני רק אמרתי שלמדתי , וביום השלישי כרגיל למדתי את כל החומר . 

השעות של העיסוק בהיסטוריה היו דווקא דיי נחמדות.. לא השתעממתי יותר מידי , ואמא נרתמה למאמץ הלימודי שכבר הייתי עייפה מידי בשביל לקרא לבד.

כל מה שנשאר לעשות זה להתפלל לאל הספגטי המעופף ולקוות לטוב :)

אין כמו אימוש

3>