"אני לא חושבת על הסבל, אלא על היופי שעוד קיים" - אנה פרנק

זה אף פעם לא היה חדש לי , שאני מתקיימת בעולם דוחה . אבל מפעם לפעם  האמת מכה בנו חזק יותר משאפשר לדמיין .

עולם מגעיל . מושחת , עצוב . אכזרי . 

המין האנושי , לא משנה מאחורי כמה מסיכות יסתתר הוא מין אלים , רק רוצה כוח , משאבים  ושליטה . 

לא משנה כמה מודרנים נתיימר ליהיות , מאחורי כל זה אנחנו חבורה של גזענים פרימיטיבים. 

חוקי הטבע הם לא בדיוק לטובת החלש או לשיווין בלשון המעטה. אנחנו באופן טבעי מבדילים אחד בן השני . זה פשוט בטבע. העינין הוא שאלו בידיים המאוד לא נכונות - במין החכם והשולט בכדור הארץ שבסופו של דבר גם ישמיד אותו עד שלא ישאר לו שום זכר.

סלחו לי על הפסימיות ועל האפרורוית אבל אני לא יכולה לשלוט בעצב שלי . בעצב שלי שאני שומעת ויכוחים פוליטים בכיתה שלי . השנאה הדוחה הזאת . הכלכך מיותרת -מושרשת עמוק בתוך הראש של ילדים בגילי שבעוד שנה ובמקרה שלי שנתיים יוכלו להצביע וכמה שנים אחרי זה הדור המבוגר בארץ . 

אבל אני אפילו לא מדברת על המלחמות . יש מלחמות שצריך שיהיו . אינטרסים . 

אותי פשוט מגעיל שילד בגילי אומר שהוא לא רוצה ללכת לקניון בימי שבת בערב או בחגים כי הוא מפוצץ ב"ערבושים" .  

שאני מדברת עם חברה שלי והיא אומרת לי שהיא לא מבינה איך אנשים כאלה הגיעו ליהיות שופטים בבית משפט . או בכנסת . או בכל מקום משפיע 

שאני רואה בטלוויזיה אלימות נגד ערבים ישראלים על רקע לאומני- נכון יש אלימות כנגד כולם , זה ידוע . אבל למה שאנחנו בכיתה אנחנו מדברים על הכל חוץ מזה ? . אנחנו כעם שעבר כלכך הרבה שנאה וגזענות (ועדיין) יכול להרשות לעצמו לדבר ככה? לחשוב ככה?

עצוב לי שאני רואה כמה הטכנולוגיה משתלטת עלינו .המטריקס כבר נשמע יותר נחמד.

אני אוהבת פלאפונים . יש לי גלקסי 2 משלי אבל הוא לא נמצא ליידי 24 שעות ביממה. שורף ומשמיד לי את המוח.

התמונה של קבוצה של בנות שיושבת במעגל על הדשא כל אחת ליד השנייה מרוכזות באייפון המסריח שלהן עושות לייקים על סטטוסים מפגרים בעולם חברתי שלא קיים . 

 פאלפון סלולרי .. כמה הוא עולה עכשיו ? משהו בין ה3000 שקלים ל6000 כמה אוכל  אפשר לקנות במחיר כזה? וזה עוד בלי מאות אפליקציות כדי שנבזבז עוד קצת את הזמן.

בני דודים שלי - ילדה בת 12 ילד בן 8 ופעוטה בת 4 מגיעים לביקור בבית - פשוט לא עוזבים את המכשירים לכל אחד מהם אייפון , אייפוד אייפד ובעצם כל מכשיר אלקטורני שאפשר לבזבז בו כסף וזמן . כשהמתבגרת הקטנה באה אליי ואל אחי מבקשת לייק בפייסבוק...בא לי לבכות .  יש לה מזל שכל יום היא בשיעור ריקוד, שתצא מזה קצת .

ילדים שכל היום שלהם מסתכם בללכת הבייתה מבית ספר (שגם בו הם לא עוזבים את המכשיר כאילו הוא דבוק להם ליד בדבק מגע) אוכלים ארוחת צוהריים ויושבים מול המחשב לפייסבוק . הם לא יושבים בו שעה . הם גם לא יושבים בו שעתיים . הם יושבים בו עד 9 בלילה שצריך לראות האח הגדול . 

או ! האח הגדול . עוד המצאה גאונית . אנשים רודפי צומי נכנסים לבית - עושים מעצמם בדיחה וחולקים את הטימטום הזה עם כל העולם . נהדר. זה בדיוק מה שילדים צריכים לראות נכון ? דוגמה לחיים . ואם זה לא מספיק אז נעשה גם אתר אינטרנט שתוכלו לעקוב אחריהם במצלמות ולבזבז את הזמן שלכם שחלילה וחס לא תפספסו עוד פיסת טימטום .

תוכניות ריאליטי . האירוניה היא שזה  הדבר הכי לא ריאליסטי שקיים והכי פחות אנושי שראיתי.

יופי אז זה מה שהילדים רואים ! זה ודוגמאות לא אנושיות של אידיאל יופי מפגר ממגזינים והתקשורת שישלטו לנו על המוח . אנחנו נעבוד ונקנה ונעבוד ונקנה ונעבוד ונקנה כדי ליהיות מה שאנחנו לא יכולים ליהיות . 

הסתכלתם על הפרסומות ? כולן בנויות על בסיס -" אתה לא שווה אבל אם תקנה את זה -תיהיה " 

אז אנחנו נצרך הרבה יותר ממה שאנחנו בעצם זקוקים לו , זה יגרום למפעלים ליצר עוד על חשבון עוד משאבים עד שלא יהיה לנו עצים ומים ולא יהיה לנו לאיפה לזרוק את הזבל חוץ מלים .

 הפסקנו לדבר . הפסקנו לתקשר בצורה אנושית וטבעית . יום אחד נהפוך למין מוח מהלך על רובוט שמעביר מסרים אלקטרונים לעוד מוח מהלך על רובוט . נשמע נהדר.

לפעמים קשה לי לתפוס . שיש ילדים באותו עולם שחלקם מבקשים "לייקים " וחלקם מבקשים אוכל.

אנשים בלי בית . בלי כלום . 

כלכך עצוב לי . המחשבה על הכדור הקטן שלנו שהיה כלכך יפה פעם . מלא חיים עם אוויר צח יותר . 

המחשבה שיש כלכך הרבה מינים  שיכדחו מסחר לא חוקי והשמדת מערכות אקולוגיות שלמות שהנכדים שלי לא יספיקו להכיר.

מלחמות אזרחים , מוות ורעב. שואה של עמים . בכל בגלל שאנחנו לא יודעים להסתפק בכלום . צריכים תמיד עוד כוח . עוד משהו להרוס . עוד פעולה בלתי הפיכה .

אני שונאת את כולכם . מעודדי המלחמה והרצח . מייצרי פצצות גרעיניות . בעלי מפעלים מזהמים . ממציאים גאונים שמשמידים לנו את הבית .

אנחנו עוזרים להם . צורכים וצורכים וצורכים וצורכים . משתמשים בכלכך הרבה דברים שאנחנו לא צריכים הרבה מעבר למה שמשאבי כדור הארץ יכולים לספק. אחנו נפורר את המקום הזה. את הבית שלנו . 

לנושא הזה אין גבול . אני יכולה לכתוב כאן שעות על גבי שעות על העולם הנוראי שאנחנו חיים בו ,את  רוב הדבריים האלה אני אפילו לא מבינה לעומק.

אבל אפילו אני , ילדה בת 16 בלי להבין יותר מידי על פוליטיקה על אקולוגיה או על התחממות כדור הארץ או על מלחמות יודעת שככה אנחנו לא אמורים ליחיות .

 אנחנו חלק ממערכת.

אז מתי זה יעצר? 

לא ישאר לנו כלום כאן . לא אוויר , לא מיים , חיות , או צמחים , או אנשים שחיים כמו שהם היו יכולים לחיות .

הכל בא במחיר . ואנחנו נשלם אותו . 

וכשזה יקרה , 

 זה יגיע לנו .