היי.
זה שאתה לא רואה כמה אתה חשוב לי- זה כואב.
זה שאני רואה את הרמת הגבה שלך בכל פעם שאני מתנהגת קצת מחוץ לכללים ההדוקים שלך, אפילו אם ההרמת גבה הזו נמצאת בראשך בלבד, זה כואב.
זה שכל כך התאמצתי כל הזמן להיות הבן אדם האידיאלי הזה שאתה מתאר לי צעד צעד בהתנהגותך ובמילותיך, ואתה לא שמת לב, זה כואב.
זה שבסופו של דבר כנראה שאם לפני חודש היה לי קצת אומץ היינו ביחד עכשיו זה כואב.
זה שבכלל לא אכפת לך שהיא שונה מכל מה שאתה מעריך ואוהב זה כואב.
זה שאתה לא מפסיק לדבר איתי עליה זה כואב.
זה שאכפת לך מה אני חושבת זה לא כואב, אבל זה לא עוזר מספיק.
זה שסוף סוף חשפת את טיב הקשר שלנו וזה מגלה לי כמה החיים שלי מלאים באירוניה, זה הכי כואב, כי אני לא התקדמתי ולפני שנתיים עשיתי את אותה השטות בדיוק.
אם אני אגיד לך שאני מכירה מישהו שמדבר בכל יום עם ידידה טובה שלו וכל אותו זמן הוא לא רואה אותה, הוא רואה דרכה, אתה תגיד לי שזה נוגד את חוקי הפיסיקה. אתה נוגד את החוקים, וזה כואב.
נתראה. ♥