בלוג למען תואר

זהו הפוסט האחרון בבלוג הזה. נגמרה התקופה. זהו הסוף. הקץ. 

אני רוצה להגיד שהתקופה האחרונה לימדה אותי המון, מסתבר שזה מאד נחמד לכתוב מה שיש לך בראש ואף אחד לא רוצה לשמוע.

נהנתי לכתוב פה על חוויות שעברתי, על דברים שאני מרגישה, ובאופן כללי על כל מה שעלה לי בראש.

למרות שבהתחלה כנראה נתתי הרגשה שהבלוג מעיר עלי, בסופו של דבר אני יכולה לסכם ולומר- היה כיף.

אני יודעת שיש אנשים שחושבים שכתיבה הומוריסטית היא נמוכה ובזויה. שצריך לעסוק רק בנושאים אקטואליים חשובים לאנשים אלו אני רוצה לצטט משפט אחד שאמר לא אחר מאשר נפוליאון:

"אנחנו חייבים לצחוק על אדם, כדי להימנע מלבכות בשבילו."

אז הייתי רוצה להודות לכל מי שקרא והגיב. (או קרא ולא הגיב)

מקווה שנהנתם, ושהפקתם לפחות חיוך או גיחוך או עווית בקצה השפה מהקריאה.

אז היו שלום ותחייכו תמיד.