לפעמים אני מבינה שרק אם אתאבד הכל יעבור , 
שבאדמה יחפרו לי בור , 
והצרות יעלמו לאיזה חור , 
ויזכרו בי פעם בעשור . 

לפעמים אני חותכת רק בשביל להירגע ,

כי זה עוזר לי המגע ,
וזה אומר שעוד מישהו פגע ,
ואז נשאר סימן לכל החיים שמזכיר לך שאתה משוגע .  

לפעמים אני רוצה להיסחף עם הגלים ,
להגיע ללב ים , שם יואכלו אותי כרישים ,
להיתקע בסבך של קוצים ,
שם כל אדמם וכבר לא יהיו לי חיים .

לפעמים אני רק רוצה ללכת ולא להסתכל לאחור , 
כי פעם היה אור , 
ועכשיו הכל כבר שחור ,
ובעיות יש אין ספור .

לפעמים אני מבינה שלא משנה כמה ארצה ,
אף אחד אותי לעולם לא ירצה ,
שתמיד איכשהו אהיה בין קצה לקצה ,  
ואפול כאשר האוויר את ידי חוצה .