בדרך אל המטרה

לפני שבוע יצאתי לדרך. דרך שקשה לי לומר כבר כמה פעמים יצאתי אליה- דרך לאיזון אורח החיים שלי, לבריאות, בפי רוב העם הדרך הזו קרויה דיאטה.

הבעיה עם המילה הזו היא שעם הזמן היא קיבלה משמעות מאד ספציפית, משמעות שונה לגמרי מהכוונה האמיתית שלה.

לא אתיימר ואומר שאני לא משתמשת במילה הזו או שלא אשתמש בה פה, אבל אני חושבת שחשוב לזכור שהעניין של דיאטה הוא לא איזשהו מאמץ חד פעמי של אכילת סלטים והליכות אלא אימוץ אורח חיים בריא יותר, שינוי הרגלים.

כמו כל מי שרוצה לרדת במשקל, יש לי מטרה. 15 ק"ג פחות. אני לא בטוחה אם אגיע אליה או אם עוד כמה חודשים היא עדיין תהיה המטרה בעייני. המטרה היותר חשובה שיותר קשה להגדיר במילים היא ההרגשה שאני רוצה לקבל- להסתכל במראה ולחייך ממה שעומד מולי. אם ההרגשה הזו תגיע לפני, מבחינתי המטרה תוגשם.

הדרך בעייני חשובה לא פחות מהמטרה. צריך להנות בדרך. ההנאה היא מכל דבר- מהאוכל, מהספורט, מההרגשה שאני עושה משהו טוב בשביל עצמי.

אחרי ההקדמה הפלספנית משהו. הגיע הזמן לתכלס.

אני שוקלת 71 ק"ג. זה המשקל הגבוה ביותר שהגעתי אליו וזוהי הפעם השניה שאני נמצאת בו.

לפני שבועיים חידשתי את המנוי בסטודיו האהוב עליי ומאז אני נחושה הרבה יותר לשלב יותר ספורט בסדר היום שלי.

מבחינת השבוע שחלף:

5 שיעורי סטודיו (2 עיצוב, 2 ספינינג, פילאטיס)

5 ימים של אכילה מאוזנת, ללא בולמוסים, יום אחד שבו אכלתי יותר מהמתוכנן, אך לא בגדר בולמוס.

ללא שינוי במשקל (ככל הנראה בעקבות המחזור הבא עלינו לטובה)

מטרות לשבוע הקרוב:

לפחות 4 שיעורי סטודיו

אכילה מאוזנת בכל הימים

0.5-1 ק"ג פחות על המשקל

יאללה לדרך!