אני ימנית.
המצע שלי הוא אינו ימין מובהק.
בהחלט קורץ לשמאל ברוב תחומיו.
אבל אני? אני ימנית.
וזה הקושי שעולה תמיד לפני בחירות.

לפי השקפותי, אני מחפשת את המפלגה שכמוני זוכרת שיהדות אין פירושה רק דת- אלא לאום.
אלו שבחרו בשמאל הקיצוני שכחו זאת. גם אלו שבימין הקיצוני.
מפלגה ציונית, שאינה מושתת על כפייה דתית.
פשוט על אנשים שזוכרים מעין באו ומה גורלם המשותף.
מפלגה שלא תפחד מול הקמת מדינה פלסטינית.
כי היא צריכה לקום.
אלו שישארו בתוך מדינת ישראל, ישארו נאמנים לה, לדיגלה ולהמנונה.
ללא הבדלי דת, גזע ומין.
נאמנים. 
מפלגה שתדאג למיעוטים שנשארו במדינה, מתוך הבנה שכל מי שמוכן למות למענה הוא שווה זכויות.
שוב- ללא הבדלי דת, גזע ומין.

והנה לנו הקושי-
למרות שמפלגות השמאל המתון מציעות לי מצע שווה בקרוב לראייה הפוליטית שלי,
הם אינם יקבלו את הקול שלי.

ולמה?
כי השמאל, ככלל, הוא צבוע.
השמאל הוא בעל זיכרון לטווח קצר. מאוד קצר.
השמאל הוא מניפולטיבי, כשם שתמיד היה, עוד מימיו לפני הספירה.
והשמאל לא דובר אמת, על אף שחורת "צדק" על דגלו.
ואיך אוכל לתת את הקול שלי לאותו השמאל?

אותו השמאל שביפות נפש מחבק את הערבים,
מתיימר לקבל אותם ללא תנאים,
אך מדכא את המזרחים היהודים שחיים בתוכנו.

אותו השמאל שצועק "דמוקרטיה",
אך משתיק באופן מובהק כל קול השונה ממנו בהתנשאות עיוורת.
שטבח ביהודים אשר עמדו בדעתם מאחורי דעה ימנית, אי שם בתקופת המחתרות.

שכלא יהודים בלולים, עינה אותם, איים עליהם, בלי אבחנה, ניצולי שואה שהגיעו לתרום את חלקם לארץ ישראל, וזאת רק כי היו במחתרות ה"לא נכונות".
אותו השמאל שבמשך שנים רבות מהקמת המדינה לא איפשר לאנשי ימין להתקבל לעבודות כמו כולם.
אותו השמאל שבערמומיות רבה הצליח לשגור בפיות כולם את רצח רבין בהצגת הימין כרוצח הדמוקרטי,
בעוד שהצליח למחוק מזכרוננו (ומתכוניות הלימוד) את הסזון, את האלטלנה ועוד רבים וטובים מבית יוצריו.
ואם רצח רבין נועד בעיני חלק מאנשיו רק כדי לתאר "רצח דמוקרטיה", אז איפה נשכח בדרך רחבעם זאבי שנרצח אף הוא בשל דעותיו?

אותו השמאל שרואה בעצמו כגוש היחיד ששומר על מיעוטים,
בעוד שמנהיגיו מעודדים גזענות פנימית באופן שיטתי.
בבחירות בשנת 81 , המערך (או העבודה, אם תרצו) מול הליכוד.
פרס מול בגין.
שמאל מול ימין.
היה זה פרס שעמד בפני ההמון של תומכי הליכוד וקרא "עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות? מי שרוצה שמדינת ישראל לא תהיה מדינה ערבית , אל יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה" והביע את זעזועו מטיבם של אנשי המדינה.
כן, פרס, זה שיצג (ועודנו מייצג) את השמאל במלוא הדרו.

השמאל שמלבד לזרוק סיסמאות יפות ומלבבות לאוויר,
לא נצמד לאמת ולצדק.
לא קרוב.
לא כמעט.
לא בכלל.

ואני? אני ימנית.
משום שבשום פנים ואופן לא אתן את ידי לשמאל.