אני פשוט מרגישה שהעולם הזה נדפק.

כמה בגידות.

ערך האהבה ירד.

ואני רוצה להתמקד דווקא במקרה ספציפי אחד,

אני אמורה לצודד בצד אחד.

אבל פשוט לא יכולה.

לא מבינה איך בנאדם יכול להיות עם מישהי קרוב לשנתיים,

מישהי שנתנה לו הכל, את כל מה שאין לה,

ולבגוד.

בגד פעם אחת,

סלחה.

בגד פעם שניה,

סלחה.

ועכשיו פעם שלישית.

אני אישית בהלם.

אני לא מסוגלת להבין.

אם אתה רוצה בנות אחרות תגמור את מה שהתחלת.

תצא גבר.

תהיה בנאדם!

אבל לא,

אתה תלך ותבגוד.

כמו אפס.

פשוט אפס.

כואב לי לראות אותה בוכה.

מישהי שנתנה לי אישית כ"כ הרבה.

מישהי עם האישיות הכי מדהימה בעולם.

מישהי עם חוש הומור בריא בהחלט.

מישהי שנתנה לו את הנשמה שלה.

כשכל כך, אבל כל כך, לא הגיע לו.

ועכשיו אני קרועה בינה לבינו.

כי המוסר יגיד לי לצודד בה.

אבל הוא.. הוא אח שלי.

אני אמורה באופן אוטומי לתמוך בו.

אבל אני פשוט לא מסוגלת.

מצד אחד, כואב לי לכתוב את כל הדברים האלה עליו.

זה לא מי שתפסתי ממנו.

אבל מצד שני, אני רודפת צדק.

"כואב לי שלא אוכל לבוא לפה יותר,

לשבת עם אמא שלך,
לשבת איתך"

גם לי כואב.

כואב לי שאת,

נשמה טהורה,

נפגעת ככה בגלל החלאת אדם הזה.

פשוט ככה.

אני את הקשר איתה לא אאבד, לא משנה מה.

אבל מפחדת מאוד לאבד את הקשר עם אח שלי.

דילמה מוסרית קשה.

העולם הזה השתגע.

הפסקתי להבין,

הפסקתי לנסות להבין.

מה קורה פה? מה נסגר עם כולם?

איפה הערכים?

איפה הכבוד?

לאן כל זה נעלם?

האם יש דרך בכלל לחזור ל"דרך הישר"?

כל זה נשאר בגדר סימן שאלה אחד גדול.

שבת שלום.