מתנתקת מחלום בלהות שהקפיץ אותי מהמיטה וחזרה אל השגרה, לצחצח שיניים, לצעוק לאהובי שחיממתי מים בבוילר ובקומקום ושיקום, להתארגן, להכין לנו סנדויצים, לצעוק עליו שוב, נו בבקשה תקום והחתול המגרגר הזה רק מחליף פוזות במיטה פעם מכורבל פעם על הגב, עם רגל מחוץ או מתחת לפוך...
לבסוף, בושם, נגיעות איפור ואני עוד שנייה בדרך!
היום נאלצתי לקחת מטריה כפפות וכובע מזג האוויר הזה עושה אותי שבוזה מצד אחד ומצד שני דווקא נחמד לי לשבת במשרד החם כשיש רוחות וגשם בחוץ.
הבוסית רק בדרך למרות שחצי יום עבר ואני מרגישה מזליסטית, לא אומרים לי מה לעשות אני עובדת בכייף ובקצב שלי, כמה חופש :)
יש משהו בימי החורף האלו, משהו חם (כשאנחנו בפנים),
קר ושורט כשאנחנו בחוץ. וההרגשה המדהימה הזאת של נוסטלגיה וצעיף מוציאים אותי מדעתי, אפילו שאני באמצע יום עבודה :)
אנחנו לומדים להעריך מחדש את הקיץ ולהנות מהקור אבל הכי הכי להנות מהחיבוקים שאנחנו מקבלים מהסביבה, כי בנינו מי רוצה שיהיה לו קר ולבד :)
אז עם כוס חמה בידיים ומקלדת בין השניים וטלפון שמצלצל כל שנייה אבל משום מה גורם לי לענות בצורה נחמדה ולא (תמיד) אופיינית
יש משהו בחורף הזה
זה מרכך אותי, זה עושה ויברציות חיוביות :)