כזה מעצבן, שטרחתי להתלבש ולהתאפר וללכת ממש הרבה ברגל עד פאב שהיתה אמורה להיות בו מסיבה מגניבה,
לשלם כניסה,
לקנות בירה,
ורק לשבת להתבאס על הספה.
ואז ללכת לפאב הרגיל שלנו,
לשבת על הבר עם חברה
ולהתלונן.
וגם כשהתחילו איתנו שני בנים
להגיד להם שהחיים האלה לא שווים כלום,
ולזרוק עליהם את כל המחשבות המדוכאות שלי (והיו הרבה, לא יודעת איך קליפ של ג'סטין טימברלייק הוציא ממני כל כך הרבה).
בכלל, הוא הביא את זה על עצמו
אמרתי לו מראש שזה לעולם לא יעבוד
ושאני לא אוהב אותו
והוא התעקש שאם אני רק אפתח את הלב זה יעבוד
ובאמת באמת שניסיתי
אני לא מכירה דרך יותר טובה לנסות.
ולא עבד. אבל זה לא שזה נפל עליו כרעם. ניסיתי כמה פעמים להגיד לו שזה לא יעבוד. פשוט היה לו כל כך הרבה בטחון עצמי, שהוא פשוט לא האמין שאני יכולה לא להתאהב בו.
באמת שיש בו כל כך הרבה. אני תוהה איך יהיה לחזור לאנשים מהעולם האמיתי אחריו, מעניין אם הוא שינה אותי לצמיתות.
אבל הרבה זה לא מספיק. אם אין רגש אמיתי.
כמו שאמרתי לבנים האלה- אם מישהו מעניין אותי אז זה בכלל לא משנה איזה משפט הוא יגיד כשהוא יתחיל איתי.
ואני צריכה להזכיר לעצמי גם כשלבד ועצוב לי ואני מתגעגעת אליו. אני לא אוהבת אותו וזה בזבוז זמן כי זה ייגמר בכל מקרה.
היום היה לי המועד א' האחרון.
זה נחמד, ברור, חיכיתי לזה חודש
אבל עכשיו פתאום אני מרגישה חסרת מטרה, לא תכננתי בכלל תכניות לחופש.
וגם- זה החופש האחרון שלי כסטודנטית, ברור לי שאחריו לעולם לא יהיה לי כזה חופש חופשי.
היום החופש התחיל עם בריכה. אבל אין כמו ים.
מחר נוסעת עם ידיד לים עם מלא בירה וסמים. אני בטוחה שזה ישפר לי את ההרגשה.
החלטתי לעשות ניסוי ולא לגזור ציפורניים, ולבדוק מתי הן ישברו לבד. הן ממש חזקות מאז שהפכתי להיות טבעונית.
הבעיה היא שכשאני לא שמה לב אני סוגרת את האגרוף חזק ואז הציפורניים שלי משאירות סימן נורא כואב בתוך כף היד. וגם, צריך לחטט באף ממש יותר בעדינות כי אם לא אז זה עושה פצע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
