זהו. היום בלילה הוא טס.
אפשר לקחת נשימה עמוקה ולחזור להיות האני הרגילה.
כמה שבועות אחרי שנפרדנו הבנו שקשה לנו להיות באותה עיר, וכמעט שכנים, ולא להיות אחד עם השני כל הזמן.
אז החלטנו שנהיה זוג אבל לא באמת, עד הטיסה שלו.
אלה היו שבועות אדירים.
בגלל ששנינו מוגזמים באופי שלנו בנפרד, וביחד אנחנו רק מעצימים את זה אחד אצל השנייה
אז כל דקה פנויה שהיתה לנו בילינו ביחד
ישנו ביחד כל יום,
הוא בא לעבודה שלי ואכל איתי צהריים
כל ערב שתינו וראינו סרטים
עשינו כל מיני דברים שמעולם לא עשינו לפני (חלקם משוגעים ממש, לא מאמינה שעשיתי אותם)
ובגלל שהיינו רק ביחד כל היום, אז המשימות שלו הפכו למשימות שלי, וההיפך.
אני עזרתי לו לעבור דירה, הוא נסע בשבילי שעה על אופניים כדי לקחת ממישהי כדור נגד בחילה כשנהייתי פתאום חולה והקאתי את חיי..
והזמן הפנוי שלי, עם הדברים שאני אוהבת וצריכה לעשות, סך הכל די היו על המתנה.
רק רציתי לא לבזבז זמו איתו.
היום כמובן שוב היינו רק ביחד, עד שליוויתי אותו לרכבת והוא נסע.
אחרי שהוא נסע עשיתי סדר בחדר שלי, ובראש שלי.
כי הוא רק מביא איתו כאוס לכל מקום שהוא מגיע
ועשיתי רשימה של הדברים שיצטרכו לקרות מעכשיו:
1. לחזור לרוץ. ולעשות תרגילי בטן. הגעתי כבר לנקודת שומן קריטית.
2. לחזור לאכול מסודר ובריא. בעיקר ירקות, פירות וקטניות. אי אפשר לאכול כל יום לארוחת ערב שקית תפוצ'יפס עם בירה.
3. להתחיל לעשות את התרגילים של הפיזיותרפיה.
4. לתקן את האוברול הזה כבר.
5. להשרות את החלוק מעבדה שלי באקונומיקה ולכבס אותו, יש עליו כבר יותר מדי כתמי חומצה.
6. לגזור ציפורניים!
7. לנקות את הדירה.
8. ללכת לקניות, בעיקר בשביל ירקות ופירות.
9. להתחיל להגיע לעבודה בשעות של אנשים רגילים. כשהוא היה כאן לא רציתי ללכת לישון ולא רציתי לקום מהמיטה באף יום.
10. להירגע. לקחת את הזמן. לנוח מדי פעם.
אז הערב הספקתי לעשות את מספרים 8, 2, 7. לפי דעתי זה הספק יפה. ומחר אני בטוח אקיים את 9 כי קבעתי איזו פגישה בשעה שהיא בוקר ולא צהריים. כנראה ש-10 יקרה רק מתישהו בשבוע הבא...
ועד אז,
שתהיה לכולם שנה טובה ויום כיפור שמח
אני אבלה את הכיפור שלי בצפון, מטיילת. בדיוק כמו שאני אוהבת :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
