? הממ. אני לא בטוחה עד כמה המעבר הזה טוב לי. זאת אומרת, עכשיו הגישה של אל החברים שלי גדולה יותר. קל לי לאהוב אותם מקרוב. קל לי לפקח עליה מקרוב. אבל יש משהו שמרגיש לי נורא לא נכון, שטעיתי. אבל הגעתי אל נקודת האל חזור וכל מה שנשאר לי זה לנסות להסתגל, לתת לעלמא החברותית והמקסימה לפרוץ מחדש ולהשיג לי שוב עדר מעריצים.
אני הולכת ומתדרדרת, כוסעמק.
? אני אוהבת אותו כל-כך, כל כך. אבל כל עניין הצבא הזה מעיק עליי נורא. טוב לי כשהוא כאן, טוב לי לדעת שהוא קיים... אבל עד מתי אוכל לחיות כשהוא שלי רק בתיאוריה?
אני יודעת שהוא אוהב אותי בכל העוצמה שהוא יכול וזה יותר ממספיק אבל אני חוששת שהמרחק יכול לחבל במשהו. בי, או בו... או אלוהים יודע במה.
אני לא אסלח לעצמי לעולם אם אהיה זו שתגיד- מספיק עם זה.
הוא הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם, הדבר שהוציא אותי מכל החרא ששקעתי בו לפניו.
כוסעמק.
? אני מתחילה להרגיש התדרדרות במצב. אני זקוקה לטיפול שלי שוב. אני מרגישה כאילו אני מתגלגלת כמו גופה במדרון תלול ונחבטת מכל כיוון.
אני מאבדת את הכיוון שלי, מאבדת לאט לאט הכל ואני רק יושבת ומחכה לרגע שבו הכל יתפוצץ. אני לא יודעת מה לעשות או איך לעצור את זה... רק חסר לי הפופקורן המזויין.
זה כמו לצפות באותו הסרט שוב ושוב ושוב.
מדי הלולאה הזו תפסק?
כוסעמק.
? אני מוצאת את עצמי חופרת בגוף שלי, יוצרת עוד פצעים, עוד צלקות.
כוסעמק.
אני צריכה עזרה ואני צריכה תשובות ושמישהו יגיד לי פעם אחת מה נכון ומה לא. נמאס לי לשחק אן דן דינו עם החיים המזדיינים שלי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
