Know you free, you are free indeed
|
| 2/2013
משחק מגעיל
אתה יודע, לי נמאס ממך.
אין לי את כל החיים, בטח שלא בשבילך.
אני יכולה עוד לחוות. עוד לחוש. עוד לאהוב.
אז במכתב הזה, אני בעצם נפרדת.
אבל ממה? לא היה בנינו כלום.
בכל זאת. אני מרגישה צורך לכתוב את המכתב הזה, את מכתב הפרידה, שמוכיח סופית שנשבר לי ממך, שנמאס לי לחכות לך.
אף על פי שאני יודעת שאתה לא תראה את המכתב הזה, אני בכל זאת אכתוב אותו. לא בשבילך. בשבילי. בשביל לפרוק את העול.
חיכיתי. המון זמן. ביזבזתי עלייך מחשבות, חלומות.
אתה יודע? רק באשמתך התחלתי לפחד מהרגש הזה, אהבה.
לא האמנתי שהוא קיים. בגללך חשבתי שזה הרגש הנוראי ביותר שקיים. שאין בו צדדים טובים.
זה אתה נתת לי להרגיש. זה אתה גרמת לי לחשוב.
אתה גרמת לי לאבד את האמון שלי, לא רק במין הזכר, אלה גם באנשים הקרובים אליי. בגללך חוויתי פחד, כזה שרדף אותי בסיוטים הנוראיים שלי.
בין חלומות הזוועה, אתה תמיד היית שם. צוחק עליי. רומס את הביטחון העצמי שצברתי בבת אחת, במכה אחת, במילה אחת. מילה פשוטה שרסקה משהו שעבדתי עליו כל כך הרבה זמן.
באשמך סבלתי. במשך חודשים יתייסרתי. רגשות האשם שלי לא פחתו אף לא לרגע. הרגש הזה, אהבה, כל כך הכאיב לי, אבל זה לא רק באשמת הרגש הזה, שאם כמה שהוא כואב גם יש בו צדדים חיובים. זה גם באשמך.
גרמת לי לאבד את האמון שלי באהבה, הרגש שפעם הייתי מדברת עליו בהערצה.
פוסטים שלמים כתבתי עליך. על הגעגועים, על הכעס שלי, על הרגשות שלי.
פרקתי. חיכיתי שתחזור. ליתר דיוק, חיכיתי שתבוא. שנוכל להתחיל מחדש.
אבל עכשיו...בחיים אני לא אתחיל מחדש. בעצם, אני לא רוצה אפילו להתקרב אלייך. מספיק לי שאני רואה אותך וכבר נהייה לי רע.
אתה יודע כמה בכיתי בגללך? ים של דמעות הרטיב כל פעם מחדש את הכרית שלי. רק בגללך.
הכעס, התסכולים שלי, כולם תמיד היו בגללך. אתה יודע כמה סבלתי!?
אתה לא יכול אפילו להתחיל להבין. בגללך חוויתי פחד, אשם, כאב, כעס. בעיקר כעס.
הפכת אותי לאדישה. לקרירה למין הזכרי. פחדתי שלא יישארו. שילכו. שינעצו לי סכינים בגב. ממש כמוך.
אז לי נמאס. לגמרי. נשבר. חדל.
לא מתכוונת לסבול בשבילך. לא היום, לא מחר. אף פעם.
אתה חושב, שרק בגלל שאהבתי אותך היה לך יתרון עליי. אבל עכשיו? אני בקושי מסוגלת לשמוע את השם שלך בלי לתת לתחושת הבחילה לעלות עליי.
אז מאמי, אולי בעוד כמה ימים, חודשים, שנים, לא יודעת. אולי מתישהו אתה תבין כמה סבל גרמת לי.
אבל אני? מצאתי אהבה חדשה, אחד כזה שהרגשות שלי והחיבה שלי, שפעם היו מופנים אליך, מופנים עכשיו למישהו אחר.
מעניין מתי תבין, ומתי תתייסר. ממש כמוני.
http://youtu.be/Q_9-B3cuEBg
| |
|
כינוי:
whit wich
בבלוג זה
בכל הבלוגים
