די כבר אבל.
יש דברים שגם לטיוטות בבלוג מביך לכתוב. שהבעיה היא עצם הכתיבה, עצם הביטוי שלהם, השיוך שלהם אליי.
לא נכון לומר שאני שומר על קשר רק עם בחורות יפות. יש לי כמה קשרים מתוחזקים נוספים, אולי קצת כדי לצאת ידי חובה ולהשקיע את המצפון. אבל זה הכיוון הכללי.
וכבר תקופה ארוכה שאני לא מצליח להפסיק להסתכל על שדיים סביבי. כן נו, אני יודע, כל הגברים ככה, זה טבעי וכו׳. אז אני לא יודע למה אצלי זה מרגיש לי רע כל כך. אולי כי מעצמי אני מצפה ליותר. אולי כי אני באמת מגזים. זה מאכזב אותי. אני הכי סולד בקול רם מגברים שמתלהבים במופגן מהחזה של הבחורה הזאת, סתכל אחי, קלוט מה יש לה שם. אבל אם בתכלס אני גם כזה בדיוק, מה עושה את ההבדל? העובדה שאני לא מציין את זה בקול ומעמיד פני פמיניסט נאור? אני לא יודע אם זו הבדל גדול מספיק.
ואם כל זה לא מספיק גרוע, אני גם מרגיש רע לבחון את זה בעצמי. לדבר על זה עם מישהו מהגרעין. אני מרגיש כמו ילד קטן וחרמן שלא מסוגל לשלוט ביצרים שלו.
חוץ מזה, אני באמת באמת לא רוצה לתפוס נשים בשום צורה שקרובה להיות אובייקט מיני. ואני גם לא חושב שצריך להסתיר את התשוקה והמיניות שקיימות בנו. אבל גם לא יודע איך לבטא ולמה להתייחס, ובינתיים אני בוהה בשדיים סביבי כמו תינוק מורעב.
*
את יודעת, אני חושב שעשיתי לך עוול. כי אלמוג צדק. כי באמת התחלתי איתך, כל היום. אמנם לא ישבה לי בראש מטרה סופית כלשהי, אבל לאורך כל היום אתמול הייתי מקסים ומצחיק ועוקצני וכן, גם משפיל כמובן, בדיוק במידה הנכונה. והגבת מעולה. כאילו שנינו קראנו את אותו ספר חוקים מחורבן והבנו אותו ממש טוב.
הלוואי והייתי יכול להגיד לך שהתחלתי לדבר איתך והייתי מי שהייתי בשיחה רק בגלל מי שאת. זה פשוט לא יהיה נכון. וזה מכעיס אותי מאד. מכעיס אותי בכלל לכתוב על זה, במקום להשקיע את כל הכח שלי במציאת פתרונות לסיטואציה.
אני חייב לך התנצלות כי אתמול שיווקתי לך את עצמי לאורך כל היום במקום לשים את עצמי באמת בשיחה איתך.
ואני חייב לך התנצלות כי לא הפסקתי להסתכל לך על החזה לאורך כל היום וכי בכלל לא דיברתי איתך על זה. עלק מדבר על מיניות ושיוויון בראש פתוח. פחדן עלוב.
לא יודע כבר מה לחשוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
