עוד יהיה לך...

מי היה מאמין, קטנה? 

שנה עברה מאז שהוציאו אותך ממני. 

והלוואי והיו מוציאים אותך טיפ טיפה קודם. 

והלוואי והיית מעבירה את ארבעת השבועות של חייך בצורה אחרת, איתי, בבית ולא שם בפגייה. 

הלוואי וכל זה לא היה קורה לך. 

והלוואי והיית כאן עכשיו. 

והלוואי והיינו מתחבטים באיזו עוגה, באיזה פורום לחגוג, ובשאלה (שהתשובה עליה ידועה) אם את בכלל תזכרי משהו..

והלוואי. והלוואי שהכל היה אחרת. 

והלוואי ששם למעלה או איפה שזה לא יהיה, את מוקפת אוהבים, אולי סבא וסבתא שלי שם איתך, מחבקים ומפנקים. אולי הסבתא של האיש. 

הלוואי שהם מציינים לך שם יום הולדת, והלוואי שעוטפים אותך שם לפחות כמו שאני ניסיתי בארבעת השבועות שבהם חיית.

והלוואי שבעולם ההוא יש לך קצת יותר מזל ממה שהיה לך בעולם הזה.

ליה, פוצקולית קטנה שלי, יש לך יום הולדת.

ולמרות שאת כבר לא כאן, אני החלטתי בכל זאת להביא מתנה. 

ונכון שהמתנה הזו כל כך לא מתאימה לילדה בת שנה, לתינוקת.

ובכל זאת קטנה, זו המתנה היחידה שיש ביכולתי להביא. 

אז מהיום גם לך יש כזה.

 כי גם לך מגיע. 

יום הולדת שמח, קטנה.