עוד יהיה לך...

"כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,

לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד

בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם".

(אמנון ריבק)

שיר שלי, קטנה

את כאן. אחרי הריון מלחיץ יותר מהקודמים, אחרי לידה סיוטית, אחרי ניתוח חירום, אחרי אשפוז (קצרצר, אך ארוך מדיי עבורי), אחרי הכל - את כאן. 

בנות אהובות שלי, קטנות.

חוגגים היום את חג הפסח.

ואתן - אתן יציאת המצרים הפרטית שלי. 

ליה שלי, אהובה, במובן מסוים את היית לי מצרים. לידתך ופטירתך היו לי אימה וחשכה. 

ואז הגיעה ליבי - את, אהובה,  כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, את האור הגדול - את שגרמת לי למשות את עצמי מתוך האימה והחושך. את זו שהחזרת לי את האמונה בטבע ובחיים והבאת לחיי נחמה גדולה. 

אבל שיר שלי, קטנה, את את היא זו שהחזירה אותי לארץ המובטחת. לשקט. לרוגע. 

יש לי שתי בנות בבית. לפעמים חלומות מתגשמים. 

כל אדם צריך מצרים, כפי שכתב אמנון ריבק. ואת המסע שלי במצרים וממנה, ואת הדרך שלי לירושלים, כפי שמתאר השיר,  אני חייבת לכן. 

עם היוולדה של שיר שלי, תמו הדמיונות. הקול הקטן הזה בראש שלי שסרב לעזוב, ושהזכיר לי שהיו אמורות להיות לי שתיים בבית, הקול הזה - נדם. 

סוף סוף גם אני יכולה לומר בפה מלא שאם משהו היה מתרחש אחרת, בנותיי שכאן - לא היו. 

סוף סוף גם ליבי מלא בהודיה. 

ליבי ושיר אהובות, אנחנו נחגוג היום אצל סבא וסבתא את החג בשמחה גדולה ותוך כדי הנקות/צרחות או סתם הפרעות שכה ייחלתי להם בארבע השנים האחרונות. 

ליה שלי, קטנה, את תהי איתי גם היום כמו בכל יום. 

 חג שמח!