עוד יהיה לך...

ראש השנה קטנה, הוא הגיע שוב. 

ווהשנה גדלנו, התרחבנו וזכינו בשיר. ושיר - אין לי מילים לתאר את עוצמת האהבה שהיא הביאה איתה.

 וזכינו לשיעורים חדשים, ולשמחה גדולה גדולה. 

ולראות את שתיהן - צוחקות, משחקות או אפילו סתם - פשוט נוכחות.

ולראות את שתיהן - ולהזיל דמעות של שמחה. 

ולראות את שתיהן ולחשוב עלייך.

עדיין. ולמרות שיש כאן בבית כבר שתיים, התקופה הזו היא שלך. 

ואולי זה בכלל כי מאתגר כאן לאחרונה. אולי כי הסתבר לנו שזה לא פשוט עם שתיים. 

ואולי זה בכלל כי הסתבר לי שזה בכלל לא משנה כמה אור ואהבה ינכחו בבית הזה. 

את אינך. 

אהובה שלי, מקווה שעברה עלייך שנה טובה שם למעלה. מקוווה שאת שמחה.

ובעיקר - אני מקווה שאת מביטה בנו ומרגישה שייכת כמו שאני מרגישה שייכת אלייך. 

כי אם יש משהו שהתחדד לי השנה, הוא שאת כאן. את בכל. 

"ומה זה אומר? שהיא לא כאן?

זה אומר שהיא בכל מקום.

במקום להיות רק בגוף קטן

היא מלאך שנמצא בכל"

שנה טובה אהובה קטנה,

שנה טובה ממני, מאבא ומהאחיות הקטנות שלך.