לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד יהיה לך...

ככה, פתאום, השמיים נפלו. והחיים.... הם ממשיכים בשלהם. ואני - לצידם. על אובדן, כאב ואהבה גדולה.

כינוי:  פשוט אמא

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

5 שנים - חנוכה - חג האור


לפני 5 שנים - קצת לפני חנוכה מישהו כיבה עלי את האור. לפני 5 שנים - קצת לפני חנוכה השמיים נפלו עליי. אני לא יודעת איך אפשר להסביר את זה, אבל אני יודעת שמי שהמציא את המונח הזה - מצא את המילים המדוייקות. השמיים נפלו עליי - פיזית ממש. הם התנפצו על פניי ונותרו רסיסי רסיסים וכלום. כלום אחד גדול. 

ובסביבה שלי מעט אחר כך כולם שרו והודו על הניסים והנפלאות. וכל צליל או הברה שהייתה שם רק הוסיפו לכובד השמיים והפרידו ביני לבין האור. 

 

5 שנים.

 

ומה היה לנו בחמש השנים הללו? בעיקר סכין בין השיניים. מטרה אחת - משפחה. מרדף אחרי הזמן והשעון - הריון ולידה ועוד הריון ועוד לידה. 

והן שתיים בובותיים. כאן. שלי. 

ואולי.. אולי אפשר קצת לנוח. 

ואולי זו המנוחה הזו, אולי משהו אחר - אבל לאחרונה מזדחל לכאן איזה משהו. כמו מציץ... כמו קרן אור מאותם השמיים של אז. 

המשהו הזה צומח מההתבוננות בדרך. בזו שעברנו בחמש שנים הללו. 

והמשהו הזה גורם לי לשאול את כל השאלות של מה למדתי בדרך, ומה הייתי רוצה, ואיך. 

 

הרב שטיינמן ז"ל נפטר היום. הוא אמר: 

"אם רק נרצה ללמוד מחנוכה - יש המון מה ללמוד. בדרך כלל אנשים לא מתבוננים כי הם עסוקים... אבל צריך להסתכל על מה שהחג מלמד אותנו..." 

 

וגם אני הייתי עסוקה, ועכשיו - עכשיו יש זמן להתבונן. יש המון מה ללמוד, מכל הדרך הזו - כל מה שהיא לימדה אותנו. 

 

ליה שלי אהובה, 5 שנים ואת עדיין מלמדת אותי יום יום. 

 

חנוכה שמח אהובה!

 


סוגרים את ישראבלוג. זה ככל הנראה יהיה הפוסט האחרון כאן. 

אני אצטרך למצוא דרך אחרת לכתוב, לפרוק, לשתף. 

אני אצטרך למצוא דרך אחרת להרגיש, להזכיר, לאהוב. 

אני אמצא. 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי פשוט אמא , 12/12/2017 20:48   בקטגוריות אובדן ילד, אובדן תינוקת, אושר, אימהות, התמודדות, כאב, פוצקוליה, אופטימי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חג שמח


כל אדם צריך מצרים/אמנון ריבק

 

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ

 

אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

 

לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ

 

בְּיָד חֲזָקָה,

 

אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

 

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,

 

וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,

 

שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.

 

כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה

 

אַחַת,

 

שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.

 

אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -

 

כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

 

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ

 

אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

 

לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,

 

לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,

 

לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,

 

לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.

 

כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,

 

לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,

 

כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.

 

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ

 

אֵיזוֹ מִצְרַיִם.

 

וִירוּשָׁלַיִם,

 

וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,

 

לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד

 

בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

 


גם השנה השיר הזה הלך לצידי. 

אבל השנה זה היה אחרת. השנה לא כואב לי עוד לקרוא בו. 

השנה, דווקא התקומה שלו. היא זו שמהדהדת. 

 

אין מילים שיוכלו לתאר את האושר. 

היומיים האחרונים הם אולי המאושרים בחיי (?)

הבנות. אלוהים, הבנות. 

ליבי שלי ושירקה הקטנטון. והביחד שלהן הוא כמו קסם שאופף את כולנו ומעלה אותנו מעלה מעלה עד העננים. 

והן שתיים. בובותיים. והצחוק המתגלגל שלהן ודאי מגיע עד השמים. 

והאיש שלי. והביחד שלנו. 

והרגעים. יומיים שמורכבים מהרבה רסיסי רגעים של חיוכים, שמחה ואהבת חיים. 

 

וטפו טפו טפו ומלח מים, וחיכיתי חיכיתי לזה כל כך. 

כל האור הזה, כל הטוב הזה. הכל שלי, שלנו.

והתחושה הזו שממלאת אותי אושר היא גם מעט השקט שחדר פתאום לנשמה שעד לא מזמן כאבה כל כך. 

 

ואיך כתבתי לאיש לכבוד החג: "כמה טוב לי, כמה טוב..."

 

חג  פסח שמח!!! 

נכתב על ידי פשוט אמא , 11/4/2017 21:56   בקטגוריות אימהות, אושר, בולי, התמודדות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנה הלכה, שנה באה


ראש השנה קטנה, הוא הגיע שוב. 

 

ווהשנה גדלנו, התרחבנו וזכינו בשיר. ושיר - אין לי מילים לתאר את עוצמת האהבה שהיא הביאה איתה.

 וזכינו לשיעורים חדשים, ולשמחה גדולה גדולה. 

ולראות את שתיהן - צוחקות, משחקות או אפילו סתם - פשוט נוכחות.

ולראות את שתיהן - ולהזיל דמעות של שמחה. 

ולראות את שתיהן ולחשוב עלייך.

 

עדיין. ולמרות שיש כאן בבית כבר שתיים, התקופה הזו היא שלך. 

 

ואולי זה בכלל כי מאתגר כאן לאחרונה. אולי כי הסתבר לנו שזה לא פשוט עם שתיים. 

ואולי זה בכלל כי הסתבר לי שזה בכלל לא משנה כמה אור ואהבה ינכחו בבית הזה. 

את אינך. 

 

אהובה שלי, מקווה שעברה עלייך שנה טובה שם למעלה. מקוווה שאת שמחה.

ובעיקר - אני מקווה שאת מביטה בנו ומרגישה שייכת כמו שאני מרגישה שייכת אלייך. 

כי אם יש משהו שהתחדד לי השנה, הוא שאת כאן. את בכל. 

 

"ומה זה אומר? שהיא לא כאן?

זה אומר שהיא בכל מקום.

במקום להיות רק בגוף קטן

היא מלאך שנמצא בכל"

 

שנה טובה אהובה קטנה,

שנה טובה ממני, מאבא ומהאחיות הקטנות שלך. 

 

נכתב על ידי פשוט אמא , 2/10/2016 12:31   בקטגוריות אובדן ילד, אובדן תינוקת, אושר, אימהות, התמודדות, כאב, פוצקוליה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
12,411
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט אמא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט אמא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)