נוסעת באוטובוס לסיפריה ,

מתיישב לידי בחור חמוד , בלונדיני , בן כ20 

מתחיל לספר לי על הספר שהוא קורה 

כאילו הוא נפל עליי מהשמיים .. קורא את סוג הספרים שאני הולכת להשאיל עכשיו ..

בכל זאת הלוואי ודווקא אותך אני אראה .. 

במיקרה או שלא 

עדיף שלא 

הלוואי שתשאל עליי , תחפש אותי .. תדאג לי !

אבל שום דבר לא באמת ככה .. 

אני משלה את עצמי .. 

בטח עוד שבוע תמצא מישי .. 

בטח כל השנה חשבת על אחרות .. 

שהיו מתחילות איתך מול העיניים שלי .. 

מחבקות אותך .. נצמדות אלייך ..

אני הייתי הולכת לצד ובוכה .. 

היית שם לב שנעלמתי רק אחריי הרבה זמן .. 

היינו רבים .. ואף פעם לא היית מודה בטעות 

כי מה כבר עשית .. היא לא התחילה איתך 

מי תתחיל איתך ?

למה אני צריכה לשמוע מכולם שאני מטומטמת .. שאני צריכה לשכוח אותך ?

למה החיוך שלי לא אמיתי ? הוא לא צבוע .. הוא פשוט מסתיר את הכאב שבפנים ..

כאב שאף אחד לא רואה ..

אף אחד לא יודע מה זה כשהעולם נופל עלייך בוואת אחת .. 

לראות את כל המשפחה שלך מתמוטטת , ולדעת שאתה לא יכול לעשות כלום 

לדעת שלמרות שאת קטנה והם המבוגרים , אסור לך לבות לידם 

את חייבת להיות חזקה ! 

אחרת מי יחזיק אותם ?

זהלא נשמע הרבה ..

אבל אני רק בת 16 .. השנים הכי יפות , הילדות ! 

ילדות שלא הייתה קיימת ..

כלכך הרבה אנשים רעים לקחו אותה ממני ..

למה אתה לא בא ואומר לי שאתה מבין אותי ..

שאתה משתדל להבין ..

שזה קשה , ואתה כאן בשבילי 

תמיד ! 

הגיע הזמן שתקיים את ההבטחות שלך ..

תאהב אותי לנצח .. תהיה שם בשבילי תמיד .

ההבטחות האלו לא יתקיימו ..

במקום זה אני יושבת ובוכה .. הולכת ובוכה .. לומדת ובוכה 

וכשיש אנשים מסביב .. בוכה מבפנים .

בזמן שאומרים לי שאתה לא שווה אתזה ..

בזמן שאני לא יכולה לתאר את עצמי עם מישו אחר .. 

לא רוצה לדמיין 

איך אפשר ?

עברנו המון ..

אולי אף פעם לא באמת היית שם ...

היו הרבה דברים רעים ..

אולי זה היה צריך להסתיים מזמן

אולי זה ישמע אנוכי .. 

אבל הייתי צריכה לסיים את זה לפניי שהתאהבתי ככה 

מותר לי לדאוג לעצמי , בנתיים כואב הלב .. 

אתה אומר שאתה אוהב .. אבל לא עושה אם זה כלום .. 

אתה אומר שהתגעגעת .. אבל כבר לא ..

אתה אומר שאתה שם בשבילי .. ואני כבר ממזמן אבודה לבד .. 

אין מי שיחבק כשאני עצובה .. אין מי שיתגאה בי לפחות על הציונים .. 

יש רק מי שישנא אותי .. מי שיתרחק ממני .. מי שישאיר אותי לבד .. 

אני רוצה לשכוח .. רוצה לשנות את העבר .. להתעלם מהכל 

אבל לא מפסיקה לבכות .. כי אתה לא שלי .. 

עוד מעט תגיד את כל המילים האלו למישי אחרת .. 

מישי שאתה תאהב יותר משאהבת אותי ..

וכמו תמיד אני אשאר לבד 

בוכה .. כמו תמיד , כי מה עוד אני יכולה לעשות ?

אני לבד מכל בחינה , אהבה , משפחה , חברים 

רוצה להעלם . למות . רק כדיי לא לסבול יותר ..

כי מה זה שווה כשאין כלום להאחז בו ..