לא כתבתי פה כל כך הרבה זמן
מפה לשם , אני יותר מעשר שנים בישראבלוג
וזה שכאן? כבר יותר משש שנים בערך..
זה מכתב פרידה ממני,
אחרי עשרות בלוגים שמתגלגלים
אנונימיים, לא אנונימיים
עבדכם הנאמן יסיים פה .
ככל הנראה גם הללו שעקבו אחריי
נמוגו ונעלמו לתוך המציאות והרשת החברתית ובכללי תלאות החיים
שכן התחלתי את הבלוג כנער
בעיקר בנפש
ואט ואט רואה את האופק של גיל השלושים.
אני מודה לכל מי שעקב אחריי, תמך בי, ולעיתים אף עבר את מסך האנונימיות בשביל להכיר אותי
אינני הולך להסיר את מסך האנונימיות שלי גם היום
שכן זה הקיר האחרון ביני לבין העולם החיצון
בעידן בו עוקבים אחריך בכל אספקט של החיים
מספיקה לי האשליה של הדמיון של כל מה שעולה ברוחכם בעת הקריאה כאן
הייתי יותר פואטי בעבר, מודה. אבל התשוקה עודנה שם.
יום יבוא, ואולי אפתח עוד בלוג אנונימי
כאשר ארגיש במועקה וארצה לשפוך
או סתם לכתוב, להרגיש קצת חי.
תודה לכם
ותודה לישראבלוג
שלכם,
קיוב .