Rest-Stop

אתה לא אוהב לנגן לידי

למרות שהבטחת להקדיש לי שיר

את הציורים ופואמות האהבה שלי

לא אראה לך ככל הנראה לעולם

את המגע שכל כך מייחל לו

החלפתי בסלידה קלה וחוסר בטחון תמידי מלהמצא בסביבתך.

תשמור את התמונות של הבחורות

זה בסדר

כבר לא אכפת לי אם הן מכרות, שחקניות או סתם מישהי יפה שנתקלת בה בפייסבוק

מעולם לא עשיתי מזה מהומה

לפעמים אני תוהה לו הייתי מגיב אחרת בפעם הראשונה

ומנחם אותי, שלפחות את התמונות שאני שומר

אני שומר כדי להראות כמוהן..

או שמא לא...?

הקשבתי לשיר היום של רוני דלומי "סתם שני אנשים"

ובחלקו הגדול הזדהתי

יכול להיות שזה פשוט עוד אחד מהימים הללו שאני חסר בטחון למוות..

כנראה שפשוט מתגעגע ללהרגיש נאהב.

אולי משהו בצעירות שהלך ואבד

לא הייתי נער מספיק זמן.

זה גם לא החדר שלי, לא הבית שלי

זה לא החדר שלנו, לא הבית שלנו.

זה לנצח ישאר פשוט

החדר שלך.