אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו
Boring life that make me crazy |
| 2/2013
הוולנטין המיגע אבל מקסים....
יום לפני הוולנטין היתה אזכרה לסבתא רבה שלי שמתה לפני שנתיים ולא הסכימו לי ללכת כי היו לי לימודים אני מרגישה ממש רע כי אני הכרתי ודיברתי איתה וראיתי הרבה פעמים אבל רוב הזמן התרחקתי ממנה בגלל שהריח שלה לא היה נעים במיוחד עכשיו היא הלכה ואני מרגישה נורא שלא ניצלתי את הזמן איתה.
ביום הולנטין אני חברה שלי צן (זה קיצור) נ וילד מהשכבה נסענו יחד לתחנה מרכזית זה היה בתחנת רכבת קלה של הר הרצל אני וחברה שלי עברנו לצד השני והתחלנו לעשות פדיחות לנ ולילד מהכיתה התחלנו לרקוד בקטנה ואז הם התקדמו קצת אז אני וחברה שלי עברנו לצד שלהם ואז הסתבר שם עברו לצד השני אבל לשבת באמצע ולא איפה שהיינו כשהם עברו חזרה אז חברה שלי אמרה לנ סליחה על הפדיחות ואני צחקתי ברכבת כשעלינו כמעט נפלתי ונ שאל אם אני בסדר זה היה נחמד מצידו אבל הוא לא הכין לי כלום.
בתחנה מרכזית הכולם התפצלו חוץ ממני ומי צן כי אנחנו באותה תחנה וצן לא שפויה היא ראתה זוג בגילנו מתנשקים באה לבן נתנה לו סטירה ואמרה לו מה נראלך שאתה בוגד בי וברחה בדיוק כמו בסרטים צחקתי כל היום.
גם אנחנו עושים גמד ענק כיתתי ואני הגמד של נ (האירוניה) אז אני ובת דודה שלי די השקנו בברכות.
סופסוף שמו לי מחשב בחדר תודות לאחותי שהבצפר שלה הביא לנו מחשב כי הוא לא צריך ועכשיו אני יכולה להינות בכל האינטרנט לא רק מהטלפון בגלל שזה וונדוז 7 עשיתי משתמש אם סיסמה ואני מרגישה טוב..!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
