אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

עוד מעט אנחנו נעבור דירה מעיר למושב בתכלס אני יגור ליד החברה הכי טובה שלי 10 דקות נסיעה אבל באמת מכל המקומות מושב, אין לי עם זה יותר מידי בעיה בכל זאת אמא סוף-סוף מצאה מישו וואלה זה כנראה יהיה כיף, אבל עכשיו להיות רחוק מכל מקום, כלומר עם אני ארצה משהו אני אצטרך לנסוע במכונית או באוטובוס, לנסוע באופנים על הכביש כי המדרכה צרה מידי ואין שבילי אופנים, כבר כמעט דרסו אותי 5 פעמים. נחמד שעכשיו אחרי שאני יחזור מהפנימיה אני לא אצטרך לעלות 5 קומות כדי להגיע לבית, ועכשיו אמא תסתדר יותר כי לא נצטרך לשלם שכירות, אבל עם יהיה לי חפם לא אוכל יותר לפתוח חלון ושתהיה רוח חזקה אפעם לא השתמשתי במאוור או מזגן בבית לא היה צריך את זה, הייתי פותחת חלון וזהו כל הרוח היתה נושבת עלי, לא אוכל יותר לשקוע במחשבות מול נוף מרהיב צופה על ים המלח וירושלים (כע רמז על מקום מגורי)

אבל ככה כשאני עוברת יהיו לי חברים לפחות כבר הכרתי את הילדים במושב, ואת גוני, הוא עכשיו בקורס מדצים בחור בצפון, אני עשיתי קורס משצים שנה שעברה ורצו שאני יבוא איתם אבל תכלס כשראיתי את מה שצריך להביא לטיול שטח שלהם ופשוט צחקתי, כל מה שחסר זה מיטה כלומר מי מביא לטיול שטח מזרון מיטה וכרית?! שנינו גם בתוכנית קדם עתידים בבצפר אבל כל אחד בבית ספר אחר, ולמרות המעבר למזלי אני בפנימיה אז יש לי את המקום הטוב והבטוח שלי. עם גוני יצא לסמינר... זה יהיה מענין כי בתכלס הוא יראה את החברים הטובים שלי ואני את שלו, בכל זאת יהיה נחמד בסה"כ, וגם גיליתי שמישו באמת קרא את הבלוג שלי שזה אחלה ועם מישו שיצא לסמינר קיץ ויזהה אותי שיגיד שלום בצד מאיפה הוא הבין שזאת אני