אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

הכל כבר צפוי מישהו יבוא יהיה איתי יהנה איתי יהיה הכי אח ואז פשוט יעבור לחברה הכי טובה שלי שכבר די מעצבנת אותי

עד שאני יכיר מישהו תמיד בסוף הוא יבוא לחברה הכי טובה שלי. אני כבר לא רוצה ללכת איתה למקומות או שתהיה איתי אני רוצה להכיר אנשים אחרים להיפתח לאנשים אחרים ואולי להכיר ילדה אחת שאני אתחבר יותר כי בנתיים היא מעצבנת ולא בגלל שלא מתייחסים אלי אני לא מקנאה בה. היא השתנתה בצורה שכדי שאני אהיה חברה שלה אני צריכה להתחנן שתהיה איתי וכשקורה לה משהו אני צריכה לחסות את התחת שלה. ולי כבר נמאס. וידיד שלי שהוא לא גוני אלה יו-יו עד שאני בעיר שלו הוא רב עם ההורים ואין לו טלפון (הוא לא נראה בווטצאפ) אז באסה ואני רוצה לפגוש אותו לנסות לדבר איתו יותר ושאולי משהו יקרה אבל לא הוא היה חייב לריב עם אמא. והמשפחה שלי ממש מעצבנת אני בפנימיה לשבוע הפןגה מהקאסמים והם לא מפסיקים להתקשר וזה משהו של היום רק 11 שיחות וזה נמאס כשבדרך כלל הם מדברים איתי פעם בשלושה ימים ואני לא מסוגלת לסבול אותם ואני מרגישה נוראית. אוף פשוט חרא של יום.וגם התקופה.