אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו
Boring life that make me crazy |
| 8/2016
כמה אפשר?
אני יודעת מה אומרים. החיים מאתגרים את מי שמסוגל לעמוד בהם. אבל כמה אפשר? השנה האחרונה איבדתי כמעט את שפיותי, התעלפתי, וכמעט את עצמי, עברו שינויים כל כך פתאומים מן הקצה לקצה. הכוונה? ממש לא, קושי אפילו רב יותר, אולי עם הייתי חכמה בבית הספר הייתי עוד מסוגלת להעלים עין מהבחוץ. אני לא חכמה בבית הספר לא משנה כמה אשקיע, אני לא חכמה בחיים כי פשוט שכחתי מכך שיש אנשים שחולים בשכל. שלוש מטרות: שלוש מטרות: שהיו לי בחיי. נכשלתי בהן השנה. 1: לעזור לעצמי; את השפיות כמעט איבדתי, כמה פעמים זרוקה באיזה חור מצאתי את עצמי? כמה פעמים נתתי לאנשים לפגוע בי בלי מאבק על המחשבה שלי? כמה פעמים הרמתי את עצמי מן התחתית? 2: להצליח קצת לימודית כדי לא להיות בלי השכלה והיכולת לא להיות ההורים שלי. אני משקיעה, בעתיד זה יעזור לי כי אני מוכנה ללכת עד הסוף אבל בנתיים זה פשוט לא עובד. 3: לעזור לסובבים אותי. כמה נחמד שאמא שלי כמעט איבדה את השפיות וחזרה למחשבות הלא בריאות, וללהכות ולצרחות. אחותי ניסתה להתאבד. החבר הכי טוב שלי פשוט כל פעם מחדש מרגיש שאני חרא, ומכאיבה לו. החברות האחרות שלי אני דואגת לשלומן ומנסה היות פיזיתנפשית מנטלית ופשוט הן נעלמות כמה שאני מנסה שלא. כרגע אני פשוט רוצה להיעלם. טוב זה שקר. אני רוצה להצליח. איך אני עוה את זה ומה המטרות שלי השנה? אני צריכה להספיק לעשות רישיון נהיגה, אני רוצה להיות בפנימיה, ובעיקר לא להיות מטומטמת. מ שיותר מצחיק אותי שאנשים אשכרה חושבים אותי סתומה. סליחה שבזמן שטיילתם עם אנשים ודיברתם עם אנשים אני קצת ניסיתי לעזור למשפחה שישיגו לי כסף למחברות וספרים. די אין לי כוח. אני כבר לא רוצה להילחם. אבל ככה זה, ומה אני בוכה עכשיו יש לי עוד 3/4 מהחיים להילחם. כי לי לא כל דבר מגיע בקלות, לי יש קלפים מסויימים, יש לי קלפים שאני לא יכולה להחליף. וגם כשאני מקבלת גוקר זה רק בג'וחה. טוב אני צריכה לנקות את הראש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
