אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

שברתי את הרגל. אני חושבת משום מהשזה עשה לי טוב לחופש שלי. אני נחה קצת אני מוצאת את עצמי המון במיטה או לידה ובבלוג בעיקר אני כותבת את מה שאני חושבת שזה מעודד. פספסתי אתמול ערב שתיב שערב שתיה אולי היה עוזר לי לא לחשוב על דברים ובעיקר לקום עם כאב ראש טוב שעם תה לא הייתי יכולה חשוב על דברים מה שהיה נותן לי אקסטרה מנוחה כי לא הייתי מתעסקת בשיט. 

אני צריכה ללמוד אבל לא באלי לשבת ולהתחיל אפילו לפתוח תסיכומים.אבל אני ממש צריכה. משהו גרם לי לחזור לבלוג אני חושבת שזה גם חזרה למקום הבטוח כשאני מפחדת. כרגע אני מפחדת שבקרוב אני יעזוב את הנימיה ואת העיר שלי ואז מה אני יעשה? אני לא שומרת טוב על קשרים בווטצאפ אז מה אני אעשה אז? 

אני אוהבת לצאת ואני אוהבת לעשות ואני האמת עכשיו שומעת שירים מ2010 מרגיש לי שוב ילד בת 10 ואני שמחה על כך. אחלה ילדה הייתי. באלי לשבת עם תה באלי לרקוד אה שיט רגל את לא יכולהללכת בלי קבים. אבל נחמד לרקוד גם רק עם הידיים ולי יש דימיון מפותח מאוד אני אבלה את כל שאר השבוע בין השולחן למידה לבין טוסט וכוס ת. אבל בעיקר אני מניחה שאני ארגע ביחד עם עצמי.