אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

אל תבטיח שתחזור,

אל תבטיח לי הבטחות לאחר שתחזור.

אל תבטי לי שהכל יהיה בסדר,

אתה לא יודע את זה ואתה לא יודע מה יכול לקרות.

אתמול נסעתי הביתה עם אחי הגדולים, בוגרים של הפנימיה

הם אמרו לי שלום בסוף וישבו מאחורה כמו גאנג

הם כמו אחים גדולים שלי.

כשהם באים הביתה הם צוחקים אומרים שלום לי ולהורים

ואז הם יוצאים.

אחי הגדול,

אני השנה מסיימת יב ראית איך גדלתי? היית איתי באותו המקום, באותם המגורים. זהו עכשיו גם אני בוגרת של הפנימיה. שתדע שעכשיו אני לא יודעת מה אני יהיה שנה הבאה כי אני פוחדת. "אנחנו שנינו מאותו הכפר" ככה נשמע ברדיו. לא אותו הכפר אנחנו מאותו הבית. אני לא יודעת מי המוצלח מאיתנו אתה שהגנת עלינו או אני שעוד חיה. אני חיה בזכותך ואני רוצה להגיד תודה. תמיד עזרת לכולם ולבגלל זה אתה גם נפלת. בצוותא יש את התמונה שלך, באנדרטה יש את השם שלך. חברים שלך עדין מגיעים לכאן. האם בית שהיתה כאן 29 שנה הגיעה. לא יצא לי להכיר אותך אבל אני יודעת שתמיד דאגת לכולם, אני יודעת שטיילת יחד עם השכבה שלך. טיילת הרבה כמו שהפנימיה הזו אומרת לערכיה. "ידיעה ואהבת הארץ". אני יודעת שלא תוכל לחזור אבל בבקשה כשעוד אח יגיע אליך (ואני מתחננת שזה לא יקרה) תתיחס אליו בצורה הטובה ביותר שאפשר. גם עם אתה לא מכיר אותו תדע שהוא חיי איפה שאתה היית חיי. תחת אותה קורת גג.