אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

זה הזמן שאנחנו לא תמיד יודעים מה לעשות, שישי בערב מה כבר נעשה? יש את היוצאים ויש את אלה שנשארים בבית לבד, בית ריק בשישי זו פריווילגיה לאנשים שחיים לבד וגם זה צריך להתחשב בשכנים כי שישי ובכל זאת, מרכז העיר כנראה שוממת מאוד,מי יבקר בה כשאין תחבורה ציבורית בשבת

מה אני אגיד? אני מרגישה ריקנות, סבא שלי נפטר, אותו אחד שלקח אותי מבית הספר, זה ששמע רדיו דרך הטלוויזיה, זה שהלך עם סוודר וכובע ובקיץ עם ברמודה, פאוץ וחולצה קצרה. אני עוד לא יודעת איך להגיב על זה, קשה לי לחשוב על הבית של סבתא וסבא ריק. כלומר שרק סבתא נמצאת שם. היא כנראה תעבור לבית שלנו או של דודה. זה מפחיד קצת. כלומר סבתא תמיד רוצה להיות עצמאית ופתאום הי בעצמה כבר לא תהיה עצמאית. ואני יודעת שתמיד כשאני באה היא מכינה לי את החדר ותמיד כשאני מגיעה אז היא מזמינה אותי אליה. עכשיו פתאום זה ילקח ממנה. 

אני מתגעגעת לסבא ומה יקרה עכשיו? מה אנחנו נעשה בלעדיו? ומה יקרה עם הצד השני של המשפחה? ואיך זה יסתדר עכשיו? ולצחוק או לקבל את זה בדרך שונה? אני לא יודעת איך להגיב לזה ומה לעשות ואני מרגישה יותר שבורה מהרגיל...