אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

עוד שבוע...

עוד שבוע טני מתחילה לגמרי את השנת שירות. וזהו אני באמת אלך ואסיים לגמרי פרק בחיי ואמשיך הלאה... לא חשבתי שהיום הזה באמת יגיע. אני באמת חשבתי שזהו. שאני אשאר בתיכון כל חיי. והנה אני בת 18, והולכת לשנת שירות. 

היום הלכתי עם אמא לקנות קצת בגדים. קניתי שורט, גינס ואת הגקט גינס שחלמתי עליו. דיברתי קצת עם דרו שכרגע בחול וזה נתן לי חיוך גדול. כי המון זמן לא באמת דיברתי איתו על הרגשות או שפתאום אי אפשר לשלוח הודעות סתמיות אלא ממש צריך שיחה עמוקה על איך הרגשתי ומה היה ועליו כמובן. 

אני חושבת שאני אוהבת את חיי החדשים. אני כרגע לפחות לא עושה יותר מידי, אני קמה בבוקר מתחילה לקרוא ספר קצת במחשב רואה איזה סרט מבצעת חלק מהמחקרים אולי מטלות. הארון שלי נראה בסדר ואני יכולה לגשת לטיפול עצמי אצלי. שזה משהו שגורם לי נחת. במיוחד אחרי שקראתי את הספר ההוא. ספר על סידור שגורם לך להיות מאושר יותר. לא האמנתי שזה באמת נכון אבל לפי הדרך שלה באמת ירד לי הלחץ בחיים ויש לי מקום לנשום ולזוז. סיימתי בשבוע האחרון יותר ספרים מבכל השנה הזו, כולל ספרי סיכום של מקצועות. לפחות כבר סיימתי עם הבגרויות.

נשאר לי שבוע אחרון לפני השנת שירות. אני חולמת בעיקר על הנסיעות חינם בכל הארץ. לגבי מה שאני מרגישה זה עוד עומד באוויר