אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

היום חנון מחר הבוס שלך

כמה שמעתי את המשפט הזה אבל הוא תמיד יצא מילדים מקובלים. היום הבנות מהמושב יצאו ועשו פיקניק ממש ממש כיפי וכמובן שלא הוזמנתי. למדתי וקצת קראתי והאמת שאני מתה לסיים עם הסמסטר ולנוח מאוד. אני מקווה שיהיה בסדר. ומתה כבר להתחסן נגד הקורונה ואני לא מאמינה שדרו שבוע הבא מתחסן מנה שניה. הלוואי אני אעבור את המבחנים האלה בצורה טובה. האמת שאני חושבת שאולי אני מעט ילדותית ואני לא בטוחה גם איך לשנות את זה. יש לי מטרות וחלומות להגשים. אני רוצה לעשות ולהצליח בהמון דברים. דבר ראשון אני מקווה שאני אסיים את השעות התנדבות האלה של המלגה שלי. כל כך הרבה דברים שבאלי שיקרו. א) שיגמר הסמסטר 2) שהממוצע שלי יהיה 80+ אני האמת כל כך עייפה שאין לי לגשת למועדי ב ואני רוצה לסיים הכל עכשיו. הלוואי היו לי חברים מהמושב. אני שוקלת לעבור שנה הבאה לדירת שותפים ליד המכללה ואז יהיו לי חברים ואם אני לא אעבור מרגיש לי שאני קצת לא אהיה בין כל החברים וזה מבאס אותי. אני יצור שגר ביחד ופתאום הלבד קצת מעכיר על האווירה שלי. נכון אני הרבה יותר כותבת בבלוג וביומן אבל אני לא מצליחה להיות עם חברים. אני רוצה גם למצוא חברים שיגורו ליד ותכלס אם אני אהיה מוקפת בחברים אז אני יודעת שאני גם ארגיש שלמה יותר ואני יודעת גם שאני יכולה לומר לבנות מהפנימיה שהן יוכלו לבוא לישון אצלי ויום אחרי זה לטייל בשדות ליד ולעשות משהו כיף כל השבת. הלוואי ויכולתי שהן ישנו אצלי בבית.