אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

אני רוצה לפרוח. אני לא יודעת איך ואיפה. איפה אפשר לפרוח?

ואז אני מגיעה למקנה שכמעט בכל מקום. אני מאוד מקווה שיהיה בסדר כמו שאני תמיד מקווה. אני קצת מקווה להתבגר אבל אני כבר לא בטוחה איך מתבגרים ועל מה חושבים. פעם חשבתי שלהתבגר אומר לצאת לחופשי אבל לאט לאט אני מבינה שזה לא זה. ואז אני מנסה קצת להסתכל מבחוץ וקצת להבין איך זה עובד בעולם האמיתי אחרי גיל ההתבגרות ואחרי הפנימיה. 
עבר כבר הרבה זמן מאז שאני כבר לא במקום שקראתי לו בית ואני כלואה במושב. אני מתה לעבור את המבחן הקרוב. ביום חמישי המבחן הראשון שלי והחשוב מכל ואני לא יודעת אם אני אצטרך לגשת למבחן השני או לא ואני לא בטוחה בכלום כבר. אני יודעת שאחרי המבחן הזה אני ארצה לשרוף את הסיכומים שלי ואני יודעת שאני לא אשרוף אותם עד לפחות המועד ב שכנראה אגש. אני יכולה פרוח בלימודים אני רק צריכה לקחת את עצמי רגע ביידים ולהקשיב למה שיש לדברים להציע לי וקצת לחזור על החומר. אני חושבת שאני רוצה הפסקה מהלימודים רק בשביל שיהיה לי את הרוגע של הנה כמעט סיימתי. אני יכולה לפרוח זה פשוט קצת קשה. אני מניחה שרוב הסטודנטים למדו היום אבל אני לא רציתי. פשוט לא היה לי כוח להזיז את עצמי ואני גם אומרת שאין צורך בכוח ואני צריכה לנוח ולהפנים את החומר ואני מניחה שמה שאני אעשה היום זה אולי לסגור את החומר שלמדתי ואז קצת לעבור על המבחנים. צריכה לסדר את הלוז שלי ואת מה שאני צריכה לעשות. אני גם לא חושבת שיהיה לי גרוע. אני פשוט חושבת שאני צריכה קצת להתאפס על הכל. ואני חושבת שיהיה לי בסדר.אני רוצה ללכת להצגות ולהיות המישהי הזו שהיא גם תלמידה מצטיינת וגם אם איזה משהו מסויים. נכון אני תופרת אבל זה גם קצת הוזנח אז אני כבר מרגישה שאני זונחת את עצמי בלי קשר לאנשים אחרים. אני מקווה שאני אצליח להירשם לאחד הקורסים שאני רוצה להירשם לסמסטר ב'. אני מקווה שיהיה בסדר.

איזה ערב איזו עייפות. 

אני יודעת שיש לי עוד דברים ללמוד אבל אני גם לא כזה רוצה ואני מעדיפה כזה לקרוא סיכומים וכזה. קיבלתי את הציונים של מבחן אמי"ר. קיבלתי קצת זין בעין כי אני קיבלתי פחות ממה שקיבלתי פעם קודמת וזה מאוד מאוד מתסכל אותי כי פאקינג למדתי קשה. מדכא מאוד. אני מקווה לפחות שאני אקבל מאה בעבודה שלי באחד הנושאים. מאה בעבודה אחת ועוד 90 במבחן אחד (אמן) ועוד 70 במבחן אחר ועוד 80 במבחן אחר ועוד קצת ויהיה לי ממוצע מופלא. טפו טפו אמן ואמן אני אקבל ציון טוב. רק זה חסר לי. לפשל. אבל אני עם אמונה גבוהה ומלא מרץ והיום חזרתי עם המורה שלי על החומר וואלה אני מרגישה הרבה יותר טוב כי הבנתי שזה יחסית פשוט ואני אצטרך להתאמן על זה עד שתצא לי הנשמה ולחזור ושוב ושוב עד שאני אהיה רובוט. האמת שחוץ מנושא אחד הכל זה להיות רובוט. ואני אצליח. כמה זה קשה להיות רובוט? אני צריכה להשקיע ולהשקיע ולחזור ולחזור עד שהכל יהיה פשוט. בנושא ת.מ אני צריכה לחזור על 6 מבחנים עד שסיימתי הכל ועד שהקאתי את זה בצורה מצויינת ובזמן שיא. ואני אדיע לזה זה פשוט דורש קצת אימון.

אני עיפה. מזה עייפה? אני רוצה פשוט לעבור את המבחן הזה יחסית בהצלחה. מעבר לזה שהוא מקשה עלי הוא מאוד מלחיץ אותי. אני רוצה להגיע למצב שאני מוציה במבחן הזה 80 כי אין סיבה שלא אוציא. מספרים תמיד היו חברי הטוב ואני יכולה להצליח. אני חושבת שזה שאני יושבת כל היום לבד בלי יותר מידי עזרה או לבד זה משהו אחר. אני יודעת שאני אצליח לעשות את זה אני פשוט צריכה רגע להתפקס. לסכם את השיעור האחרון ולעבור עליו כמה פעמים וביום ראשון גם יסבירו לי אותו יותר טוב. אני הולכת להצליח ואין סיבה שלא. אני לא בטוחה מה הולך להיות המבחן אבל אני יודעת שזה לא הכל עכשיו ויש לי עוד דברים להתכוננן ולעשות ולמעשה היום זה די היום האחרון שלי להתעסק גם בכל השאר ואני יודעת שיש לי משימות אבל אולי כדאי שאשנה פאזה. שאתלבש ואצא רגע החוצה לטייל עם הכלבה ולאחר מכן אני אתקשר לחברה ורק אז אני אתחיל לשבת וללמוד מחדש ולסיים לסכם את החומר ואולי אז אני אעבור למקצוע אחר ואלמד אותו גם. יש עוד המון זמן אבל אין סיבה שאני לא אצליח. זה מה שאני תמיד אומרת לעצמי. אין סיבה שאני לא אצליח. אולי באמת כדאי הפסקה ואולי כדאי שאקשיב רגע שוב למורה כי לא באמת הקשבתי לחלק הזה של השיעור. 

אז עכשיו יש לי תוכנית:

להתלבש, ללכת לדבר ולהתאוורר, לשבת ולהקשיב לחלק בשיעור שפיספתי, לקרוא ולסכם, לעבור לחזור על החומר ולעשות את השאלה האחרונה. להתחיל ללמוד לבוחן ולעשות שאלות שקשורות לבוחן הקרוב

היום חנון מחר הבוס שלך

כמה שמעתי את המשפט הזה אבל הוא תמיד יצא מילדים מקובלים. היום הבנות מהמושב יצאו ועשו פיקניק ממש ממש כיפי וכמובן שלא הוזמנתי. למדתי וקצת קראתי והאמת שאני מתה לסיים עם הסמסטר ולנוח מאוד. אני מקווה שיהיה בסדר. ומתה כבר להתחסן נגד הקורונה ואני לא מאמינה שדרו שבוע הבא מתחסן מנה שניה. הלוואי אני אעבור את המבחנים האלה בצורה טובה. האמת שאני חושבת שאולי אני מעט ילדותית ואני לא בטוחה גם איך לשנות את זה. יש לי מטרות וחלומות להגשים. אני רוצה לעשות ולהצליח בהמון דברים. דבר ראשון אני מקווה שאני אסיים את השעות התנדבות האלה של המלגה שלי. כל כך הרבה דברים שבאלי שיקרו. א) שיגמר הסמסטר 2) שהממוצע שלי יהיה 80+ אני האמת כל כך עייפה שאין לי לגשת למועדי ב ואני רוצה לסיים הכל עכשיו. הלוואי היו לי חברים מהמושב. אני שוקלת לעבור שנה הבאה לדירת שותפים ליד המכללה ואז יהיו לי חברים ואם אני לא אעבור מרגיש לי שאני קצת לא אהיה בין כל החברים וזה מבאס אותי. אני יצור שגר ביחד ופתאום הלבד קצת מעכיר על האווירה שלי. נכון אני הרבה יותר כותבת בבלוג וביומן אבל אני לא מצליחה להיות עם חברים. אני רוצה גם למצוא חברים שיגורו ליד ותכלס אם אני אהיה מוקפת בחברים אז אני יודעת שאני גם ארגיש שלמה יותר ואני יודעת גם שאני יכולה לומר לבנות מהפנימיה שהן יוכלו לבוא לישון אצלי ויום אחרי זה לטייל בשדות ליד ולעשות משהו כיף כל השבת. הלוואי ויכולתי שהן ישנו אצלי בבית. 

האמת שאני מפחדת לקראת התקופת מבחנים. אני לא יודעת בדיוק מה יהיה ואיך יהי אבל אני גם קצת מעריכה את עצמי(?) הכל קצת מוזר כי תמיד היו סביבי אנשים שלמדו ופתאום זה מוזר כי אני לא יודעת מה לעשות לבד. אני יודעת שאני צריכה ללמוד אבל פתאום יש כמה דברין שהם מוזרים. אני מקווה שאני אצליח לעשות דברים בצורה טובה ויפה. מרגיש לי שחלק מהזמן אני מבזבזת פה בישרא אבל באמת אין כמו לבזבז פה את הזמן. זה כל כך משחרר ומפרק. אני מקווה לעמוד המטרו ואני רוצה לצצלוח אותן.

מטרות לשנה החדשה:

- ממוצע 87 לפחות

- לקרוא הפסיכולוגיה החינוכית

- לקרוא האדם מחפש משמעות

- לקרוא הארי פוטר באנגלית

- להגיע לפטור מאנגלית עד סוף השנה

- לרדת שתי סנטימטר בירכיים (להגיע ל90)

- להוריד את השומן בטני (שלא גורע ממני אבל גם לא מיפה אותי)

- לתפור שמיכת חולצות 

אני רוצה להגשים מטרות.

עוד לא ישבתי על זה ועוד לא חשבתי על זה אבל היי.
התחילה שנה חדשה. אתם יודעים מה טוב בלהיות יהודיה ויוצאת ברית המועצות? אני חוגגת פעמיים. פעם אחת מכינה מטרות ובאמצע רואה איפה אני משפרת ומתקנת וככה ממשיכה עד סוף שנה. אבל השנה? לא עשיתי מטרות. בכלל. יש לי את המטרות הרגילות שלי בבלוג אבל הן לא מטרות לשנה הן מטרות לחיים. והבנתי שאין לי מטרה לשנה הזו שהתחלתי בה כלכך הרבה. עברתי לגור בבית של ההורים שזה מפחיד ואני מאוד מפחדת לעשות צעד לא נכון. מצד שני התחלתי לעשות תואר ראשון שזה דבר כלכך מרגש. פתאום יש בי רצון לעשות ולהגשים. האמת? אני מסתכלת על אלין כהן והיא מוערכת מאוד בעיניי. היא ילדה בת 18 שיש לה מותג איפור מצליח. נכון יש לה סביבה תומכת אבל גם בסביבה תומכת יש המון שלא מצליחים. אני יחסית לבד אבל אני יודעת שאני רוצה להצליח. ואני יודעת שאני גם יכולה אבל אני צריכה להאמין בעצמי ואני גם חושבת שסה"כ אני ילדה מוצלחת. אני עשיתי שנת שירות וצבא והתחלתי תואר בגיל 21, אני בזוגיות כבר המון שנים וזה לא בא ברגל. אני גם יודעת שאני פחות או יותר בנאדם בסדר, קצת עם ראש בעננים וקצת מתנשאת אבל אני בסדר. אני יכולה לעוף על החיים מהר וטוב ובאופן מאוד מאוד שמח.