אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

אז אחרי שבע שנים אני ודרו נפרדנו.

איזה קטע מוזר.

אני מרגישה מוזר. 

אני יודעת שיקח לי זמן להבין מזה להיות בלעדיו כי יש לי קליטה איטית. ואני מבינה שאני צריכה רגע להיות לבד ורגע אני צריכה לעשות דברים גם בשביל עצמי. אני מבינה שיש לי דברים להספיק ואנשים לאהוב ואני כמובן גם מאוד מפחדת שפתאום הוא יגיד לי אני רוצה להיות עם מישהי אחרת. אני מפחדת שהוא יגיד לי עוד כמה שנים אמילי אני ילד ואני רוצה להיות עם עצמי ואני רוצה לגלות את עצמי. אני גם צריכה להבין שאולי יש עוד מלבדו. יש עוד חוץ מאהבת נעורי. חשבתי שאני מקבלת רמזים מחבר מהלימודים אבל נראה לי שלא. דווקא כן הייתי רוצה לנסות משהו איתו אבל... הכל קצת מוזר לי והכל שונה לי ואני רק רוצה להרגיש טוב יותר עם עצמי ולהרגיש שאני בן אדם בפני עצמי כשאני אגיע לבן הזוג הבא שלי אני אהיה שלמה עם עצמי ואני אהיה מסוגלת להרגיש משהו שהוא מעבר לעצמי. אני חושבת שאני גם צריכה להתרכז בלימודים ולהצליח גם בזה ואז גם אוכל לומר יופי אמילי עשית את זה ועשית את זה בצורה טובה מאוד. אני חושבת שאני כן ארצה לעשות תואר שני בבר אילן וכן אני ארצה להיות בקשר עם חברי מהלימודים אבל אני מאמינה שזה יהיה קשה כי כבר עכשיו אני חצי בקשר איתם כשאני בלימוידם. אני מאוד הייתי רוצה שיזמינו אותי לדייט ושאני אצא עם מישהו חדש גם אם זה רק לנסות. אני מקווה שאני אהיה מוצלחת ואני מקווה שאני ודרו נחזור מתישהו למרות שזו היתה בחירה שלי כי אני יודעת כמה הוא אוהב אותי או לפחות מקווה. אולי אני והוא נהיה ביחד בסוף ואני גם צריכה להבין שאני כנראה תמיד אשתדרג או לפחות אני יודעת שאני יפה ומעט פלרטטנית אז אולי זה יבוא לטובתי בסיטואציה?

הכל קצת מוזר לי. פתאום שקעתי לעצמי ולעולם שלי. אני מניחה שזה כי יש בעיה בספוטיפי. פתאום חזרתי ליוטיוב ולפלייליסט של היוטיוב ולבלוג שאני כותבת כאן בערך מגיל 12 לפעמים שטויות ולפעמים דברים יותר חשובים. אני חושבת שיש לי המון לפרוק ואני לא מצליחה כלכך להוציא.

דבר ראשון אני עכשיו אחרי שחליתי בקורונה. האמת שהקורונה היתה בסדר כי אני הייתי עם סוג של בת דודה שלי מברזיל אבל נראה לי שקצת נמאס לנו אחת מהשניה כי הינו כל הימים ביחד ועכשיו אנחנו קצת כזה מרוחקות ואני כבר לא יודעת.

אני מרגישה שלא באמת הכרתי חברים בלימודים ופתאום אני מרגישה מעט לבד. כאילו יש לי את החברות הממש קרובות אלי ואני חושבת שיש לי אנשים לצאת איתם אם אני ממש ארצה אבל נניח אני לא מרגישה שהצלחתי למצוא חברים שיהיו לי מהלימודים וזה כמובן קצת מדכא אותי. כי אני ממש חשבתי שזהו יהיו לי חברים ויהיה לי כיף וזה קצת לא קרה כמו שרציתי וזה קצת מבאס אותי אני לא אשקר. אני אומרת לעצמי טוב אני לא כלכך מצליחה עם חברים אבל לפחות הציונים שלי טובים אבל זה גם לא המצב ולכן הכל קצת מקשה עלי. אני יודעת שיש לי חברים לצאת ולבלות איתם וזה כמובן משמח אותי אבל אני מרגישה ברגע זה הנוכחי מעט לבד וזה כמובן לא משמח אותי. אני גם לא יודעת כמה זמן זה ימשך כי מחר אני הולכת לבית ספר חזרה לחברים שלי וללימוידם שלי. אני כמובן קצת כן רוצה להצליח יותר מחברים שלי כי הם כחבו יותר מחוברים כי חלק גרים באותה עיר וחלק פשוט יותר קרובים אחד לשני וזה כמובן משמח אותי שטוב להם אבל לי אין את החברה הכי טובה הזו מהלימודים וזה קצת באסה. מי שהתחברתי אליה שנה שעברה וממש רציתי שנהיה חברות הכי טובות התבררה כאחת הסתומות בתואר ולכן אנחנו חברות טובות לא אשקר אבל אין מה לעשות לא מאוד קרובות והאמת אני גם לא כל כך רוצה להתקרב כי גיליתי צדדים שאני לא הכי מתחברת אליהם. 

אפילו לא באלי להתקלח כי אני מרגישה מגעילה אבל אני גם לא כל כך רוצה לישון כי אני מרגישה גועל נפש. 

דרו היה כאן אתמול וזה היה לי משמח אבל עכשיו אני מרגישה כאילו לא ראיתי אותו בכלל אבל בכל זאת אני יודעת שהיה לי כיף איתו.

אני חושבת שזה אחד הפוסטים הכי לא מובנים שלי.

אני צריכה להעסק בדברים של דברים כמו עבודה ואני מרגישה מעט בודדה. 

מרגיש לי שאני עדין ילדה קטנה כי אני גרה אצל ההורים אבל אני יודעת שאני כו אחראית וכן אני מוכנה יותר מהון אנשים ל"חיים של בוגרים" אבל בכל זאת אני מאוד רוצה להיות כבר אחרי מציאת עבודה ראשונה שהיא מבוססת אבל אני יודעת שאני עוד לא שם לצערי. אני מקווה שבקרוב זה יקרה ואני מקווה שיהיה לי בסדר כי עוד מעט אני כנראה אלך למצוא עבודה קבועה יותר ועבודה שהיא יותר טובה ויותר מתאימה למקצוע שלי ואני כל כך מקווה שאני כן אמצא עבודה בהיי טק לפחות בתור מישהי מתחילה ואני מאוד רוצה לצבור שם ניסיון וכן להתחיל להצליח להשיג לעצמי משהו קבוע יותר.