"הסיבה שכל כך כואב לנו להיפרד נעוצה בעובדה שהרי הנשמות שלנו מחוברות" -מיכאל לייטמן
פרידה היא ניתוק קשר ועזיבה.
פריד ממישהו שהוא קרוב אלינו כמו מישהו שהוא נותן תחושה ובעיקר מצב ודבר שאתה כבר לא יכול בלעדיו. הוא החלק השני בליבך, בחייך, בשכלך ובנפשך. פרידה שאת מרגיש כאילו הוא יד ימין(או שמאל).
מי שחולק איתך את כל סודותיך ולא בהכרח איתך בקטע רומנטי. האהבה שברגע שהיא תהפוך לפרידה, לא תדע איפה לשים את עצמך. אתה אולי תפחד אבל בעיקר תרגיש אבוד.
הפרידה הזו, אם באמת הכרת מישהו כזה, תקרה.
יש המון שאלות שמתלוות לזה תוך כמה זמן? באמת בכל התקופה הצלחתם אם האדם להיות עצמכם במלוא מובן המילה? והאם זה מה שגרם לפרידה?
מה שגרם לפרידה, היה שנשארתם עצמכם או שהשתנתם? או שזה בכלל הצד השני?
איך תגיבו כשזה יקרה, תילחמו או שתוותרו כי עייפתם מהמצב?