אתמול היה הכאמ"י. כנס אנימה מנגה ישראל. נהנתי שם כל כך. הכנס השני הכי טוב שהיה לי. באמת אני נהנתי להיסתובב נהנתי בהתנדבות נהנתי באירוע המתנדבים נהנתי מהכל בעצם. זה התחיל שיום לפני חזרתי מחו"ל חולה ואני עדין קצת וכשקמתי הרגשתי טוב אז החלטתי שאני אסע לירושלים איפה שהכנס אפגש עם דרו ואסע לסבתא שגרה ליד. נפגשתי עם דרו בתחנה והוא חיבק אותי ונישק אותי כל האוטובוס. פשוט ראה לי אהבה והביע מלאן חיבה, שזה בדיוק מה שאני צריכה, מישו שיציק לי תמיד. הייתי אצל דרו ושכבנו הפעם הראשונה, זה היה נחמד בסהכ, קצת כואב אבל סבבה וכיף. אחכ התקלחתי אצלו ולבשתי מכנסיים וחולצה שלו כי באתי עם שמלה ולא היה לי כוח כל כך לשים אותה. ונימנמנו מחובקים. כשהבנתי שאני חייבת להתעורר וללכת לסבתא בחוסר חשק כי רציתי עו זמן להיות איתו, אז הכנו תה ולו טחינה (כי הווא לא יודע להכין טחינה, ולא נורא למד), ונסעתי לסבתא. אצל סבתא החלפתי לפיגמה הורדתי חזיה ונשארתי ככה. פתאום משום מקום מגיע בן דוד שלי החורג. מה הוא קשור למה וכמה אין לי מושג אבל רצתי שמתי חזיה ובאתי דיברתי איתו קצת וזהו לא יותר מידי. וסבתא גיהצה לי את השמלה היפה שלי. בבוקר קמנו בחמש וחצי ונסעתי לכנס.
הגעתי לכנס והתחלנו לעבוד, פגשתי את תומר זה חייל שאני פגשתי גם בהתנדבויות הקודמות והוא אוהב אותי ואני אותו אחלה באחלה של בחור עם מגפון הוא תמיד משעשע אותי. מה שעיצבן אותי היה ילדה אחת שהיא פעם ראשונה בכנס ופשוט דרשה דברים, כאילו שתקי את פעם ראשונה תידפקי, ואז דיברתי על זה עם פרי והיה נחמד לנו. אני והיא הינו מצמידות כרטיסים וקיבלנו את כל הכנס. אחרי הזמן הזה הלכתי לאירוע מתנדבים וגם שם היה לי כל כך מצחיק. אני נורא אוהבת אותם. ואז הסתובבתי וגשתי את בונה ואת התאנה וגם אנשים שאני פחות מחבבת לדוגמא השם. השם היה חבר של בונה ואני באופן אישי לא מתה עליו והוא הגיע ואמרתי לו שאני ל רוצה להביא לו חיבוק ואז תירצתי את זה שבונה היתה לידי. משם אבל הוא לא התרחק. ומשום מקום פתאום הופיע המושיע שלי מתתיהו. מתתיהו הוא איש נמוך עםזקן שהוא אומנם קצת פדופיל ומחבק הרבה אבל תמיד ציל אותי אני בכללי מתה עליו. ואז הוא חיבק אותי וישר אמרתי לו 'תשמע יש כאן מישהו שאני לא רוצה שיתקרב אליי' ואז הוא לקח אותי כי אני מתנדבת והעיף אותי משם ואז איתי את טיקוצין שזה נער שפגשתי בפולין שהוא מהמרכז וא חרה שלו ודיברנו ואני נהנתי כמון לראות אותם מתנשקים. זה פשוט וואו. באמת שיהיה לי חבר קוספלייר ואנחנו נתחפש ונלך יחדיו לכנסים. אחרי זה עוד קצת הסתובבתי בעיקר חיפשתי חרב שאני רוצה לקנות ולא מצאתי. הייתי באירוע קוספליי גם ששם הכרתי מישהו ושמו איגור הוא מאשדוד ובכללי. יצאתי אחרי שעה ומשו ואז הצטרפתי לאופק. אני תמיד אחרי התחרויות אומרת ששנה הבאה אני עולה לבמה. שנה הבאה אני יעשה קוספלי מדהים. ואני מתכוונת לעשות את זה להארוקון. אחרי האירוע קוספליי הייתי עם הבסטי ועם נחום חבר שלה. אני נהנתי לספר לה הכל ולאחר מכן הלכנו לראות את המחזמר. הם שיחקו שם יפה והכל היה מצחיק משעשע וממש יפה, באמת יחודי. ואז כבר נסענו הביתה. פגשתי כמה דרומים מהכנס וישבתי עם מתנדב אחד. ואז הממשלה היקרה החליטה לפוצץ גר ולהודיע על כך עשרים דקות קודם וכך נסיעה של שעה וחצי הפכה לנסיעה של חמש שעות וחזרתי בשלוש הביתה. ישר נרדמתי.
אני חושבת שמה שאני הי נהנתי בכנס היה העובדה שהמוני אנשים זיהו ואמרו לי שלום. הרגשתי מיוחדת ובעלת כוח. כי היו לי אנשים שיהו אותי ואמרו לי שלום. היו אנשים שסתם הצטלמו איתי ויש כאל שביקשו לצלם אותי. אני לא הייתי בשום תחפושת, צילונ אותי כי אני יפה. וזה שימח אותי. את י לא משמח שמצלמים ותו רק בגלל שהוא יפה. זה נותן לי ביטחון גם כי אני ממש לא הייתי יפה פעם, או לפחות לא הרגשתי ככה. המון בנים התחילו איתי ואני שמחה על כך, כי ככה אני מרגישה טוב שוואלה אני בנאדם חברותי וטוב כי שם לא מתחילים עם בנות רק בגלל שהן יפות. אז אני עוד יותר שמחה על כך. אני גם יודעת שאני בנאדם טוב. אני מנסה לפחות לעזור כל פעם שאני יכולה. אני מנסהס ואמשיך לנסות להיות אדם טוב יותר ממה שהייתי אתמול ולדבוק אחרי מה שסבא אמר וממשיך לומר. "עם את יכולה לעזור למישו איכשהוא, תעשי את זה וגם לקבצן תתני כמה שתוכלי, כי זה תמיד יבוא טובה בסוף" ואני מאמינה בזה.
לסיכום אני חושבת שהיה לי כנס מוצלח יחד עם אנשים שאני אוהבת עם העניין שיש לי שם שם. ואם האימרות שלי שאני חיה ועושה איתם דברים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
