אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

לפעמים אני מרגישה פשוט דפוקה. אין לי טעם או רצון לעשות או להיות מישי אחרת. נמאס לי מהתשובות הבנאליות של כולם. אולי זה לא בשבילי לצאת לשנת שירות. 

האורות נוצצים כמו גל של אור

המבשר על צב הים שנעלם

כל צב נושא איתו מחשבה של אדם

ואך ורק האדם עצמו יחליט על כיבוי או הדלקת האור

או לפחות יקח חוט בכדי למדוד את הרצון וכמה זמן האור ידלק

למעשה זה שטות גמורה

אהבה ממבט ראשון 

אריק אינשטיין אמר זאת בשיר שלו. השיר הזה קסם לי תמיד בכל האופנים והוא מה שמרגיע אותי בלילות אלה... רגע לפני שאני נכנסת לשנת שירות.

ואם אני לא אהיה מספיק טובה? אם אני אשכח את שמם של כל בני האדם? אם הם לא יזרמו איתי במה שאני אומרת או עושה? 

לא יודעת מה אני יעשה. 

אני גם לא רוצה להתנסק עם אבא שגר בעיר של הקומונה שלי... לא יודעת מה יהיה איתי... ואני כל כך מקווה שסבתא שלי תוכל חהגיע אליי.

סבתא אמרה שהיא לא תוכל בלי סבא וסבא לא יוכל בלעדיה והם מתכננים להיקבר יחד ואני אפילו לא רותה לחשוב על זה בדרך כלל. 

האהבה של סבא וסבתא אין לתאר אותה בכלל. 

בכלל אצל סבתא משעשע יותר כי די היא חברה טובה שלי והיא באה לסבתא שלי להתייעץ לדבר ולאכול. בת בית מה שנקרא הי אני יכולה ללכת והן ימשיכו לפטפט עד מחר. 

אני רוצה לעשות רשימה לשנת שירות... אני גם צריכה לכתוב פוסט על הרשימה זל התיכון ולהפיק לקחים. 

אני חושבת שמצאתי פיתרון לפחדים שלי. כל פעם שאני מפחדת אני שמה לעצמי שיר אהבה או מדברת עם אדם אהוב מעבר ליומיום וזה בהחלט עוזר לי. כי אז כאילו יש מעטפת ביטחון עלי..

באלי כרגע לכתוב. 

די זנחתי המון דברים אבל נשרת עלי התחושה שאני מאושרת. שזה כמובן גרם לי למצב שהייתי שמחה יותר אבך אני כבר לא בדיוק יודעת מה לעשות. 

"בדיוק כמו הירח אין לי אור שלי שייך" כאילו אני תלויה במשהו.

הייתי עם אחותי לילה בבית חולים. היה לה התקף, שתתה חצי בקבוק אקונומיקה. פעם אחרונה לפני אישפוז. האמת שקצת בהתחלה הרגשתי רחמים עצמיים אבל תכלס ידעתי שזו לא אשמתי ואין לי מה לעשות עם זה. אבל כן נהייתה בי חרדה.

הייתי היום במושב ואמא ביקשה שאני אשאר עם אחותי כשהיא חזרה היא הוציאה עלי עצבים של אבא שלי. שסבתא לא היה אכפת אם יש לנו אוכל או לא. ושהאישה הכל כך טובה הזו פשוט חרא והיא מתנהגת כמו חרא ואני כלכך מבקשת שלא תערב אותי בעניינים עם אבא. די הבנתי שהוא לא רוצה לראות אותי ושסבתא מגנה על הבן שלה. ואני ממש לא רוצה להיות בין לבין הכל... אני רוצה להגיע ולהיות עם די בזה. היא תוכל להתמודד איתי כמו שצריך. אני צריכה להתפרק יש לי עוד שעה וחצי לשרוף ואני עוד צריכה להכין לה את המתנת יומולדת. היא ממש כעסה עלי בגלל שלא כתבתי לה עד חמש בצהרים את הברכת יומולדת שלה. אבל ניראלי שפיציתי בזה. 

אני מקווה שיעבור הזמן ואני אצא איתה כמה שיותר מוקדם אני רוצה לטייל איתה כמו שצריך. טיול ארוך כזה של שתינו ברחובות של השכונת פח שגדלנו. כמו פעם אני רוצה אני היא הבעיות הצחוקים ועוד משהו קצת בצד לשתות...