חזרתי עכשיו. השבוע ממש התיש אותי ולא היה המון. פשוט למדתי כל הימים כחלק מהקורס בצהל. אנחנו רק לומדים ולא ישנים וזה ממש קשה הדבר הזה. אני כלכך שמחה לחזור הביתה זה נותן רוגע. אחרי הרבה זמן ומירמור הצלחתי לסדר את החדר. ועכשיו אני מרגישה שיש לי באמת פנאי לעצמי.
אני רוצה לתפור חליפה שאני ראיתי. ואני מקווה שזה יעבוד. עם כן היא הולכת להיות יפיפייה. וכמובן אני אוכל ללכת איתה בהרבה מקומות. אני מרגישה באמת משוחררת עם המצב. נזכרתי בכל מיני שירים קצת ישנים וזה די מעודד את המצב רוח. נשאר לעשות רק מה שאני אוהבת.
האמת שבצהל הכרתי מישהי מאוד חמודה. היא נותנת לי ביטחון, היא שקטה וקצת ממורמרת אבל אני ממש יכולה לחיות עם זה. היא נותנת כל מה שאדם פשוט צריך, חבר טוב ושקט נפשי. אני מקווה שאני נותנת לה את אותה התחושה ואת עונה על אותו הצורך. אני רוצה להיות ככה. עם הטלוויזיה שלי ועם המחשב, ועם התפירה. אני אוהבת את הרעיון של חדר לבד. לא היה לי את זה המון זמן ועכשיו זה קיים. וזה נותן סיפוק של להאחד עם עצמך. קצת שקט זה דבר טוב מאוד לנשמה, ואני שמחה שאני יכולה לקחת חלק בשקט שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
