המון זמן לא כתבתי כאן. לא יודעת אם יש בכלל עוד מישהו שקורא את החפירות שלי.
נכנסתי לכאן בטעות דרך הסרגל של הכרום שלי.
הפעם האחרונה שכתבתי כאן הייתה על האקס שלי. לפני חודש ומשהו (אני חושבת) מחקתי אותו מהאינסטגרם שלי. החלטתי שזה לא טוב ובריא לי שאני רואה את כל הבנות שהוא מחליף כל שבועיים. אבל הוא ממש לא הקטע של הפוסט הזה.
אני כותבת את הפוסט הזה כי לפני שנתיים כתבתי שאני עומדת להתחיל לימודים של עיצוב גרפי והיום, היום אני עומדת בפני הישורת האחרונה של הדיפלומה שלי. אני מתרגשת. היום היה לי מבחן אחרון שאני מקווה שבסך הכל הלך לי טוב למרות שעליתי על כמה טעויות שהיו לי ואני דיי מפחדת שיכסחו אותי בגוף החיצוני שבוחן אותנו כי זה מה שקרה לי במבחן החיצוני הקודם.עוד פחות מחודש אני אעמוד מול שני בוחנים והמרצים שלי , ביניהם המנחה שהנחתה אותי במשך חצי השנה האחרונה לקראת פרוייקט הגמר.
קשה לי להאמין שהפרק הזה נגמר, עצוב לי שהוא נגמר, קצת מצטערת שלא הלכתי על הלימודים של הארבע שנים אבל בנקודת הזמן שבה הייתי זה לא היה ריאלי וזו הייתה האופציה היחידה שהייתה פתוחה בפניי. בכל אופן אני מתחילה תואר ראשון במנהל עסקים באוקטובר הקרוב, מה לי ולמנהל עסקים אלוהים יודע. אני כל כך רחוקה מהתחום הזה אבל אני רוצה לרכוש כלים כדי שיום אחד אני אוכל לנהל עסק משלי.
המון דברים משתנים שוב. אחרי שנתיים מחוץ לבית- במעונות של המכללה אני חוזרת הביתה כי אין באמת טעם שאשלם שכר דירה במעונות המכללה בשביל יומיים לימודים. אז כן, גם זה קצת עצוב, ששוב אני בבית ואין לי את הפרטיות והחופש שהיו לי במעונות. כולם מסביבי אומרים לי שאני חוזרת הביתה כדי לצאת ובגדול. אני מקווה, אני ממש רוצה כבר דירה משלי ואם להגזים עם החלומות שלי אני רוצה דירה שתהיה שלי ושל בן זוג.
אני מניחה שהפעם הבאה שאני אכתוב כאן תהיה שאתחיל כבר את לימודי מנהל העסקים שלי אז עד אז...
התגעגעתי.