"אני מבין שאתה חוזר להיות כמו שהיית קודם."
"כן, אני באמת מרגיש התקדמות, הכל רגוע לי יותר, נחמד יותר."
"אז מספר הפגישות בינינו ילך ויתמעט. אני מוריד לך את המינון. מכאן והלאה, אני מאמין שרק הטיפול הפסיכולוגי יעזור לך."
"אז זהו?"
"לא, אבל זה מתקרב. אני אקבע פגישה לעוד כמה זמן ונראה איך תסתדר. אבל אני מאמין שהטיפול יהיה קצר יותר משחשבנו."
זהו. המצב מתחיל להשתפר. כל מה שטרחתי עליו בתקופה האחרונה באמת עובד!
בואו נקווה שזה ימשיך ככה באמת.
ואיך לא נסיים את הפוסט הזה עם השיר שעל שמו קרוי הבלוג, וכמובן, הוא מגיע מפינק פלויד.
השיר הזה ליווה אותי בשחרור, ובתקופה הקשה שעברתי.
Where were you when I was burned and broken
While the days slipped by from my window watching
Where were you when I was hurt and helpless
Because the things you say and the things you do surround me
While you were hanging yourself on someone else's words
Dying to believe in what you heard
I was staring straight into the shining sun
Lost in thought and lost in time
While the seeds of lifeand the seeds of change were planted
Outside the rain fell dark and slow
While I pondered on this dangerous but irresistible pastime
I took a heavenly ride through our silence
I knew the moment had arrived
For killing the past and coming back to life
I took a heavenly ride through our silence
I knew the waiting had begun
And headed straight..into the shining sun
שיהיה לילה טוב, ותזכרו, שגם אם אתם לא רואים את האור בקצה המנהרה, הוא נמצא שם.
הכל תלוי בכמה אתם משקיעים לחפש אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
המתריס