יש לי שאלה.... מי אתה אלוהים?

ממה אתה עשוי? מבשר ודם כמוני? רוב האנשים שמאמינים בך יגידו שלא. אתה מתערב פה בכלל, מדי פעם? מי האנשים האלה שמדברים בשמך?

הם באמת מדברים בשמך? אתה לוחש להם לאוזן ואומר להם מה להגיד או משהו? באמת, אם יצור נעלה כמוך נעלב מעצם העובדה שאדם קטן כמוני, אחד מבין מליארדי אנשים, מטיל ספק בקיום שלך, אני אלך לגהנום?

אם כן, אתה ילד קטן ומנופח באגו, שבוכה ובוכה בשביל תשומת לב. אם לא, אני אוהב אותך.

אף אחד לא יכול לאמת את העובדה שיש או אין אלוהים. תנו למדען הכי גדול, והוא לא יגיע לתוצאה אמפירית, וחד משמעית, שאין אלוהים. אולי הוא יוכיח את המפץ הגדול, אבל זה לא יוכיח שאין אלוהים. תנו לרב המלומד ביותר לעשות לך קסמי קבלה וחרטא למיניהם, הוא לא יגלה את אלוהים לפניך. הוא יכול לספר לך מעשים ומעשיות ואפילו לעשות לך קסמים ולפתות אותך בטרואיזמים, זה עדיין לא אומר שאלוהים לוחש לו.

אתה באמת כל יכול? רואה הכל? מלא רחמים?

אז למה יש רשע? 

כי אתה לא יכול לעצור אותו? כי אתה לא רואה אותו? או שפשוט לא אכפת לך?

אז אתה לא באמת כזה. אתה יכול להיות קיים, אבל אתה לא מה שאומרים שאתה. מצטער להגיד את זה חבר'ה, אבל אלוהים מוערך יתר על המידה.

אין לי בעיה איתך אלוהים. יש לי בעיה עם מי שבוחר לייצג אותך. יש לי בעיה עם כל האוונגליסטים, המחזירים בתשובה, המוסלמים הקיצוניים שיתאבדו על מגדלים, על הכתות השונות והמשונות שמקיימות מעשי זוועה בשמך... על המלחמה שנעשית בשמך, על הדיכוי שאנשים עוברים בגללך, על המוות של המונים שנגרם על ידי מאמיניך... אבל אתה לא אשם. אלה הם. אנשי הדת. שמפלגים בינינו. אם אתה קיים, אני מתנצל בשמם.

אני לא מאמין שהפיתרון נמצא בדת. אני לא לוקח את התנ"ך ברצינות. הפיתרון נמצא בנו, כבני אדם. נצלו את הזמן שלכם פה לטובה: תשמחו את המשפחה שלכם, את החברים שלכם, חייכו לסובבים אתכם. תעזרו לזקנה לחצות את הכביש, תנו שקל לקבצן, תתנדבו בקהילה, חבקו את אהובי ליבכם\ליבכן ותגידו לה\לו: "אני אוהב\ת אותך". תנגנו, תציירו, תכתבו, תשחקו, תצחיקו. תפיצו אושר ושמחה לכל מקום שאתם הולכים אליו. כי הכל תלוי בכם. תנסו להפוך את המקום שאנחנו חיים בו לגן עדן, כי לא בטוח שהוא קיים. אבל אם הוא קיים, המקום שלכם בו מובטח.