מזל שיש את שיעורי ספרות מורחב, אחרת בחיים לא היה לי זמן לקרוא, ולא הייתי מגלה את הספר המקסים הזה.
עבר כלכך הרבה זמן מאז שהיה לי זמן לשבת ולהינות מספר טוב , ספר כזה עמוק עם משמעות אבל גם מעניין בו זמנית .
כאדם שמאוהב בספרות , קראתי המון סוגי ספרים בחיי (כן גם ספרים כמו 50 גוונים של אפור והמשכיו). חלקם ספרי מתח טובים למדי שקוראים בנשימה אחת ונהנים מכל רגע ,אבל הם לא משאירים שום דבר מעבר להנאה שבקריאה עצמה (כמו הספר המקסים בלי לומר שלום , וכל הספרים למינהם של הרלן קובן , דן בראון , פיטר ג׳יימס וכו׳), וחלקם ספרים פילוסופיים פלצניים למינהם עם תובנות עמוקות על החיים אבל פשוט משעמם לשבת ולקרוא אותם ( כמו התפסן בשדה השיפון).
הספר הזה, נער קריאה הוא אחד הספרים הבודדים שקראתי שמשלב בתוכו פילוסופיה פלצנית אבל כלכך כיף ומעניין לקרוא אותו.
אני חייבת לצטט פה קטע מתוך הספר שתפס לי את העין במיוחד:
״אני חושב , מגיע למסקנה , מגבש את המסקנה לכלל החלטה , ואז אני נוכח לדעת, שהמעשה הוא עניין בפני עצמו , שיכול אמנם לבוא בעקבות החלטה , אבל אינו חייב לעשות כן. לא פעם עשיתי במהלך חיי דברים שהחלטתי לא לעשות , ולא עשיתי דברים שהחלטתי לעשותם.
אין כוונתי לנמר שלמחשבה ולהחלטה אין כל השפעה על המעשה . אבל המעשה אינו רק הגשמת כל מה שנהגה והוחלט קודם לכן. הוא יונק ממקורותיו שלו, והוא עצם מעצמי , כשם שגם המחשבה וההחלטה הינן עצם מעצמי.״
כמה נחמד בתקופה כלכך עמוסה בבגרויות ומתכונות , להרגע קצת עם ספר טוב ומוזיקה טובה, להזין את הנפש ולא רק את המוח שעוד דקה מתפוצץ.
כינוי:
All you will never know
בבלוג זה
בכל הבלוגים
