לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Teenage Dream?


oneday baby we'll be old, oh baby we'll be old and think of all the stories that we could have told


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

9/2013

ספרות בשבילי


אני פשוט אוהבת ספרות. 


השנה קיבלנו 7 שעות שבועיות של ספרות ( ולי יש עוד 4 של ספרות מורחב ) , וכל שעה כזאת זה פשוט חלון אור קטן ביום הארוך והעמוס שלי.


חברה שלי אומרת שהעיניים שלי פשוט נדלקות כל פעם כשאנחנו קוראים יצירה ומנתחים אותה. וזה נכון. 


אז תקראו לי חננה , אבל אני פשוט מאוהבת בספרות.


זה מדהים אותי כמה דברים אפשר להביע במספר מילים קטנות. 


כמה עולמות אפשר לגלות ולנפץ.


כמה אמירות גדולות ומשמעותיות מסתתרות מתחת לצירוף תמים של כמה מילים.


זה מדהים אותי איך ליצירה אחת אין פירוש מסויים , אלא יש בה את מה שאתה בוחר לראות בה ( בניגוד למה שתוכנית הלימודים הטיפשית שלנו מעבירה ). 


מדהים איך שכל יצירה היא עולם ומלואו.


איך שהמספר / המשורר חושף את נימי הנפש הדקים והעדינים ביותר שלו בכל מילה ומילה.


מדהים שדרך הספרות אני מתאהבת גם בשפה העברית .כמה עושר לשוני יש בה , עושר שמאפשר את כל משחקי המילים הייחודיים רק לה. אני כמישהי שלא נולדה אל בית דובר עברית ,למדתי להעריך את השפה שלנו רק ככה.


 


אבל בשבילי ספרות זה יותר מסתם ספרות.


בשבילי הספרות מסמלת הרבה יותר. היא מסמלת את כל תהליך ההתבגרות שלי . בשבילי היא מסמלת את הנקודה שבה התוודעתי לעצמי ויצאתי מהקליפה האטומה שלי .


התחלתי להתעסק בספרות אי שם בכיתה ח' בפרוייקט מחוננים במכללת אורנים . לקחתי שם בקורס הבחירה שלי קורס כתיבה יוצרת.


הייתי ילדה מאוד סגורה ומופנמת ובעיקר ביישנית. לא אהבתי להתעסק ברגש כי זה הביך אותי והסוג ספרות היחיד שאהבתי היה ספרי מתח.


בקורס הזה התחלנו לכתוב שירה ולנתח שירה. אני זוכרת שניגשתי אל המורה ואמרתי לה שאין סיכוי שאני כותבת שיר, אני כותבת רק מתח . היא הסתכלה עלי ואמרה לי שהיא חושבת שדווקא אני מכולם הכי אפתיע אותה.


אז נתתי לזה צ'אנס , והכל פשוט פרץ ממני. כל הדברים שעצרתי ושמרתי עמוק עמוק בפנים , כל הדברים שאפילו אני לא הייתי מודעת לקיומם. נפתחתי בפני עצמי , וזה מה שגרם לי להפתח אחרי זה גם בפני אנשים.


והאהבה שלי לספרות רק הלכה וגדלה מאז, וליוותה אותי כל השנים האלה.


עם המורה המדהימה שלי אני עדיין בקשר , ואני באה לבקר במכללת אורנים לא מעט. היא תמיד מקבלת אותי בידיים פתוחות ומציגה אותי לתלמידים בתור "התלמידה המיתולוגית" שלה.


ההקדשה שהיא כתבה לי בסיום הלימודים שלי בפרוייקט תלויה לי מעל המיטה , ומזכירה לי יום יום מה זה ספרות בשבילי.


אז ספרות בשבילי זאת דרך להכיר את עצמי ואת הנפש שלי. כתיבה זה המקום שאליו אני בורחת ברגעים הקשים , וגם ברגעים הטובים. זה המקום שלי לפרוק ולהיות מאה אחוז אמיתית .


אני מקווה שגם בשבילכם ספרות זה משהו מיוחד, כי פשוט חבל לפספס את הקסם שיש בה.


 


דוגמא קטנה לשיר עוצר נשימה שלמדנו בספרות-


 


"ישנה בחיק ילדותי , למתי תשכבי! דעי כי נעורים כנעורת ננערו !
הלעד ימי השחרות? קומי צאי , ראי מלאכי שיבה במוסר שיחרו,


והתנערי מן הזמן , כציפורים אשר מרסיסי לילה יתנערו.


דאי כדרור למצוא דרור ממעלך ומתולדות ימים כימים יסערו.


היי אחרי מלכך מרדפת בסוד נשמות אשר אל טוב ה' נהרו! " 


 



 







♥.


עריכה- הלילה , אחרי הרבה זמן , אני נרדמת עם חיוך גדול.. (: 

נכתב על ידי All you will never know , 2/9/2013 22:10  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  All you will never know

בת: 28




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אהבה למוזיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAll you will never know אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על All you will never know ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)