יש רגעים כאלה, שבהם משום מקום מגיעה תחושת חמימות ומציפה אותי.
חמימות מרגיעה , נעימה. כואבת קצת, כאב מתוק.
זה קורה בכל פעם בה אתה אומר לי את המילים היפות שרק אתה יודע להגיד.
ובכל פעם שאני שומעת שיר ששלחת לי.
ובכל פעם שאתה עובר במוחי.
ובכל פעם שאתה מתגנב לי לחלום .
ואז מתגנב לו החיוך .
ומיד לאחריו הגעגוע .
הגעגוע שלא מתפוגג לו עד לפעם הבאה שאני מדברת איתך.
ובכל פעם כזאת מתקלפת ממני עוד שכבת הגנה קטנה, וגם ממך.
אני מכירה אותך עוד קצת, ואתה אותי.
אני מתקרבת אלייך עוד קצת, ואתה אליי.
אני לומדת איך לאכול אותך .
ביס אחר ביס. לאט לאט לאט.
איך לפענח את המכלול הקסום הזה שיוצר אותך.
אתה הגעת הכי קרוב. הכי קרוב מכולם.
הכי קרוב אל הלב שלי.. כלכך קרוב שאתה כבר נוגע, מחזיק. שמור שם בפנים בפינה חמה.
כן , זה לא הכי קל להיות כלכך רחוקה ממך . אבל אני לא מפחדת מהקושי . לעולם לא. ואני נלחמת על מה שחשוב לי, על מי שחשוב לי.
ואתה? שווה כל שנייה, וכל מלחמה.
הדבר שאני הכי רוצה עכשיו? זה להרדם כשאתה לצידי, עוטף אותי , ואני אותך .
בקרוב .. בקרוב.
יש רגעים כאלה , שבהם משום מקום מגיעה תחושת חמימות ומציפה אותי.
יש שמכנים אותה אהבה.
אולי הם צודקים.
״אני אוהב אותך חזק, חזק חזק חזק
ולא יעזור לך אם את עייפה או מדוכדכת
ולא יעזור לך אם את עצבנית , פרועה ״