בערב לקחתי ידיד טוב שלי להופעה של אפרת גוש בהפתעה בתור חלק מהמתנת יום הולדת שלו.
זאת כבר הפעם השמינית שאני הולכת להופעה של אפרת גוש ואני חייבת להגיד שזאת הייתה אחת ההופעות הטובות ביותר אם לא הכי טובה. הגענו למקום וציפינו לאיזה במה ענקית וגדרות אבל במקום זה מצאנו במה פצפונת מאולתרת באמצע רחוב . האווירה הייתה כלכך חמה וכיפית , אי אפשר להעביר את התחושה הזאת במילים. בגלל שעמדתי בשורה הראשונה במרחק של צעד מהבמה היו כמה פעמים שהיא קלטה שאני שרה איתה את כל המילים והסתכלה עלי וחייכה אלי . כמובן שאחרי ההופעה הלכתי לדבר איתה (איך לא ) , רק שהפעם אמרתי לה כמה היא משמעותית בשבילי וכמה השירים שלה ממלאים אותי בהשראה. היא חייכה אלי אמרה שהיא ממש שמחה ושזה לא מובן מאליו וכמובן שהתחבקנו והצטלמנו.
זה אולי ישמע טיפשי וקלישאתי אבל היא באמת כלכך משמעותית בשבילי. אני יכולה להתחבר לכל שיר ושיר שלה , והשירים שלה הרבה פעמים עוזרים לי להתמודד. כולם אומרים שאני דומה לה ( טוב לפחות בתקופה שהיו לה תלתלים ) , ואני חושבת שמעבר לדמיון החיצוני אני והיא דומות מעוד הרבה היבטים שונים. אפילו אמא שלי אומרת תמיד כשהיא רואה ראיונות עם אפרת שהיא ממש מזכירה אותי בשפת גוף ובאיך שהיא מדברת. גם היא טיפוס שמלא אין סוף ניגודים בדיוק כמוני - השקט והביישנות לצד החיפוש אחר ריגושים. ויש עוד אלף ואחד דברים משותפים.
לא יכולתי לבקש יום טוב יותר ואני באמת לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהנתי ככה , מקווה שירבו ימים כאלה .
שבר מדרכות במה להבל תמימותי אך אין בי חרטות הבזקי העונג עוד זורמים בתוך דמי סיבה טובה לחיות המלך ג'ורג מושיט ידו כל צעד כמו ריקוד כל עכבה אפשוט המשך דרכי תלוי רק בי החופש להחליט טמון בכל רמזור ירוק
כינוי:
All you will never know
בבלוג זה
בכל הבלוגים
)