לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Teenage Dream?


oneday baby we'll be old, oh baby we'll be old and think of all the stories that we could have told


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

4/2013

באיחור קל - ל״ג בעומר


השנה היה הל״ג בעומר הכי טוב שהיה בשנים האחרונות.


אני חייבת להגיד שזה נורא מרגש אותי לראות איך הבנים שאני מכירה מגיל 0 הפכו לגברים. חלק מהבחורים יושבים כמו כוסיות במעגל מעשנים וחושבים שזה שהם עם סיגריה ביד אחת ובקבוק בירה ביד השנייה הופך אותם לגברים . אבל חלק אחר , סוחבים עצים ומדליקים מדורה, מדלקים גחלים במנגל. איזה 3 שעות הם עמדו שם ומינגלו כדי שלכולם יהיה מה לאכול , כמו גברים אמיתיים. כמובן שלא יכולתי לשבת בצד ולראות אותם עובדים בשבילי אז באתי לעזור . בחיי שנהניתי שם הרבה יותר . אפילו למדתי לנפנף כמן שצריך סוף סוף ! הבאתי להם שתייה והכנתי להם אוכל והם צחקו עלי שאני ממש אישה למופת . היה כלכך כיף , לראות אותם כאלה.. כאלה גברים .


 


מאוחר יותר בערב כולנו ישבנו מסביב למדורה, שמנו מוזיקה , הרצנו בדיחות , האלכוהול התחיל לזרום. כולם היו במצברוח מעולה , היה מצחיק כמו שלא היה לנו הרבה זמן.


באיזה 2 בלילה החלטנו לחזור קצת לכיתה ו׳ ולשחק מחבואים .


היינו אצל ידיד שלי שגר במושב מקסים . אבא שלו חקלאי ויש להם כמה דונמים טובים בבעלותם. הגינה האחורית שלו בערך בגודל של השכונה שלי פעמיים.


 אז המדורה הייתה באחד השדות שלו , ואני חייבת להגיד שהמקום נראה כמו מקום מושלם לסרט אימה- מלא טרקטורים , כלי עבודה, מחסנים , מלגזות , מכונות שונות ומשנות , שני כלבים רצחניים , שער חלוד ושדות גדולים. אז כמובן שניצלנו את ההזדמנות. כולם הפחידו את כולם והכלבים נבחו ובנוסף לכל זה האלכוהול שיחק תפקיד לא רע בהגברת הפארנויה. לא נהניתי ככה הרבה מאוד זמן.



החלק שהכי אהבתי היה לקראת הסוף , כשהיה קר וכולנו שכבנו ביחד על המחצלת , אחד בתוך השני , 17 ילדים שמנסים להדחס בתוך שמיכה זוגית אחת.


וככה שכבנו שם,כמה שעות עד הבוקר, באמצע שדה , מול המדורה .


כולם שם חבורה של מפונקים שונאי טבע,ואיכשהו אף אחד לא התלונן לשנייה אחת על היתושים או הלכלוך.

אף אחד לא הציע ללכת לבריכה המקורה שבתוך הבית שלו שנמצא 200 מטר לידנו.


אף אחד לא הלך לשירותים הבנויים , אף אחד לא התעסק בפלאפון.


במשך לילה אחד כולנו היינו מנותקים.


כולנו היינו בטבע.ביחד.


זה , זה היה החלק ההכי טוב . כמה שאני מאוהבת בטבע.


לרגע אחד התנתקנו מכל העולם והתמסרנו לניחוחות , לצלילים, לכוכבים.




שיר שכתבתי מזמן מתאים לי כל כך להרגשה עכשיו-



לילה הלבנה קורצת בינות לענפים 


 גיצים גיצים מתעופפים


ערימה של ילדים

שוכבים שוכבים 


שממה ועץ ישן

דממה וקול נושן 


אור של מכונית 

רחוק רחוק

מרשמלו חרוך

מתוק מתוק

ריח של עשן 

חלש חלש

חיוך קטן סמוי

נרגש נרגש


הלילה כבר נגמר 

הלבנה בוכה 

דמעות דמעות 

והאש כבתה 

הכל שקט ואור קטן

מבשר על בוא הבוקר

זורח לו אי שם

זורח לו אי שם


-


 



 

 


ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי בשובך יחזור שוב האור בעיני.

נכתב על ידי All you will never know , 30/4/2013 21:10  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




על מה את חולמת מיכל 


כשהלילה אפל ורחב


ורוחות הים פורעות מחשבות


ורסס גלים נקודות זוהרות









 


מחשבות שמסרבות להעלם.


כלכך הרבה דברים על הראש.


הכל קורס סביבי כמו מגדל קלפים.


כל מה שחשבתי שהכרתי מתהפך.


מה קורה פה? למה?


 


צריכה קצת זמן לעצמי ולא מצליחה למצוא.


צריכה לישון ולא מצליחה להרדם.


צריכה מישהו להישען עליו , ואין לי.



נכתב על ידי All you will never know , 25/4/2013 17:28  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נער קריאה


מזל שיש את שיעורי ספרות מורחב, אחרת בחיים לא היה לי זמן לקרוא, ולא הייתי מגלה את הספר המקסים הזה.

עבר כלכך הרבה זמן מאז שהיה לי זמן לשבת ולהינות מספר טוב , ספר כזה עמוק עם משמעות אבל גם מעניין בו זמנית . 

כאדם שמאוהב בספרות , קראתי המון סוגי ספרים בחיי (כן גם ספרים כמו 50 גוונים של אפור והמשכיו). חלקם ספרי מתח טובים למדי שקוראים בנשימה אחת ונהנים מכל רגע ,אבל הם לא משאירים שום דבר מעבר להנאה שבקריאה עצמה (כמו הספר המקסים בלי לומר שלום , וכל הספרים למינהם של הרלן קובן , דן בראון , פיטר ג׳יימס וכו׳), וחלקם ספרים פילוסופיים פלצניים למינהם עם תובנות עמוקות על החיים אבל פשוט משעמם לשבת ולקרוא אותם ( כמו התפסן בשדה השיפון).

הספר הזה, נער קריאה הוא אחד הספרים הבודדים שקראתי שמשלב בתוכו פילוסופיה פלצנית אבל כלכך כיף ומעניין לקרוא אותו.

 

אני חייבת לצטט פה קטע מתוך הספר שתפס לי את העין במיוחד: 

״אני חושב , מגיע למסקנה , מגבש את המסקנה לכלל החלטה , ואז אני נוכח לדעת, שהמעשה הוא עניין בפני עצמו , שיכול אמנם לבוא בעקבות החלטה , אבל אינו חייב לעשות כן. לא פעם עשיתי במהלך חיי דברים שהחלטתי לא לעשות , ולא עשיתי דברים שהחלטתי לעשותם.

אין כוונתי לנמר שלמחשבה ולהחלטה אין כל השפעה על המעשה . אבל המעשה אינו רק הגשמת כל מה שנהגה והוחלט קודם לכן. הוא יונק ממקורותיו שלו, והוא עצם מעצמי , כשם שגם המחשבה וההחלטה הינן עצם מעצמי.״

 

כמה נחמד בתקופה כלכך עמוסה בבגרויות ומתכונות , להרגע קצת עם ספר טוב ומוזיקה טובה, להזין את הנפש ולא רק את המוח שעוד דקה מתפוצץ.

לילה טוב (:

 

 

הזמן לא זז.

 

 

נכתב על ידי All you will never know , 22/4/2013 23:14  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  All you will never know

בת: 28




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אהבה למוזיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAll you will never know אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על All you will never know ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)