אני חייבת להגיד שזה נורא מרגש אותי לראות איך הבנים שאני מכירה מגיל 0 הפכו לגברים. חלק מהבחורים יושבים כמו כוסיות במעגל מעשנים וחושבים שזה שהם עם סיגריה ביד אחת ובקבוק בירה ביד השנייה הופך אותם לגברים . אבל חלק אחר , סוחבים עצים ומדליקים מדורה, מדלקים גחלים במנגל. איזה 3 שעות הם עמדו שם ומינגלו כדי שלכולם יהיה מה לאכול , כמו גברים אמיתיים. כמובן שלא יכולתי לשבת בצד ולראות אותם עובדים בשבילי אז באתי לעזור . בחיי שנהניתי שם הרבה יותר . אפילו למדתי לנפנף כמן שצריך סוף סוף ! הבאתי להם שתייה והכנתי להם אוכל והם צחקו עלי שאני ממש אישה למופת . היה כלכך כיף , לראות אותם כאלה.. כאלה גברים .
מאוחר יותר בערב כולנו ישבנו מסביב למדורה, שמנו מוזיקה , הרצנו בדיחות , האלכוהול התחיל לזרום. כולם היו במצברוח מעולה , היה מצחיק כמו שלא היה לנו הרבה זמן.
באיזה 2 בלילה החלטנו לחזור קצת לכיתה ו׳ ולשחק מחבואים .
היינו אצל ידיד שלי שגר במושב מקסים . אבא שלו חקלאי ויש להם כמה דונמים טובים בבעלותם. הגינה האחורית שלו בערך בגודל של השכונה שלי פעמיים.
אז המדורה הייתה באחד השדות שלו , ואני חייבת להגיד שהמקום נראה כמו מקום מושלם לסרט אימה- מלא טרקטורים , כלי עבודה, מחסנים , מלגזות , מכונות שונות ומשנות , שני כלבים רצחניים , שער חלוד ושדות גדולים. אז כמובן שניצלנו את ההזדמנות. כולם הפחידו את כולם והכלבים נבחו ובנוסף לכל זה האלכוהול שיחק תפקיד לא רע בהגברת הפארנויה. לא נהניתי ככה הרבה מאוד זמן.
החלק שהכי אהבתי היה לקראת הסוף , כשהיה קר וכולנו שכבנו ביחד על המחצלת , אחד בתוך השני , 17 ילדים שמנסים להדחס בתוך שמיכה זוגית אחת.
וככה שכבנו שם,כמה שעות עד הבוקר, באמצע שדה , מול המדורה .
כולם שם חבורה של מפונקים שונאי טבע,ואיכשהו אף אחד לא התלונן לשנייה אחת על היתושים או הלכלוך.
אף אחד לא הציע ללכת לבריכה המקורה שבתוך הבית שלו שנמצא 200 מטר לידנו.
אף אחד לא הלך לשירותים הבנויים , אף אחד לא התעסק בפלאפון.
במשך לילה אחד כולנו היינו מנותקים.
כולנו היינו בטבע.ביחד.
זה , זה היה החלק ההכי טוב . כמה שאני מאוהבת בטבע.
לרגע אחד התנתקנו מכל העולם והתמסרנו לניחוחות , לצלילים, לכוכבים.
שיר שכתבתי מזמן מתאים לי כל כך להרגשה עכשיו-
לילה הלבנה קורצת בינות לענפים
גיצים גיצים מתעופפים
ערימה של ילדים
שוכבים שוכבים
שממה ועץ ישן
דממה וקול נושן
אור של מכונית
רחוק רחוק
מרשמלו חרוך
מתוק מתוק
ריח של עשן
חלש חלש
חיוך קטן סמוי
נרגש נרגש
הלילה כבר נגמר
הלבנה בוכה
דמעות דמעות
והאש כבתה
הכל שקט ואור קטן
מבשר על בוא הבוקר
זורח לו אי שם
זורח לו אי שם
-
ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי בשובך יחזור שוב האור בעיני.
מזל שיש את שיעורי ספרות מורחב, אחרת בחיים לא היה לי זמן לקרוא, ולא הייתי מגלה את הספר המקסים הזה.
עבר כלכך הרבה זמן מאז שהיה לי זמן לשבת ולהינות מספר טוב , ספר כזה עמוק עם משמעות אבל גם מעניין בו זמנית .
כאדם שמאוהב בספרות , קראתי המון סוגי ספרים בחיי (כן גם ספרים כמו 50 גוונים של אפור והמשכיו). חלקם ספרי מתח טובים למדי שקוראים בנשימה אחת ונהנים מכל רגע ,אבל הם לא משאירים שום דבר מעבר להנאה שבקריאה עצמה (כמו הספר המקסים בלי לומר שלום , וכל הספרים למינהם של הרלן קובן , דן בראון , פיטר ג׳יימס וכו׳), וחלקם ספרים פילוסופיים פלצניים למינהם עם תובנות עמוקות על החיים אבל פשוט משעמם לשבת ולקרוא אותם ( כמו התפסן בשדה השיפון).
הספר הזה, נער קריאה הוא אחד הספרים הבודדים שקראתי שמשלב בתוכו פילוסופיה פלצנית אבל כלכך כיף ומעניין לקרוא אותו.
אני חייבת לצטט פה קטע מתוך הספר שתפס לי את העין במיוחד:
״אני חושב , מגיע למסקנה , מגבש את המסקנה לכלל החלטה , ואז אני נוכח לדעת, שהמעשה הוא עניין בפני עצמו , שיכול אמנם לבוא בעקבות החלטה , אבל אינו חייב לעשות כן. לא פעם עשיתי במהלך חיי דברים שהחלטתי לא לעשות , ולא עשיתי דברים שהחלטתי לעשותם.
אין כוונתי לנמר שלמחשבה ולהחלטה אין כל השפעה על המעשה . אבל המעשה אינו רק הגשמת כל מה שנהגה והוחלט קודם לכן. הוא יונק ממקורותיו שלו, והוא עצם מעצמי , כשם שגם המחשבה וההחלטה הינן עצם מעצמי.״
כמה נחמד בתקופה כלכך עמוסה בבגרויות ומתכונות , להרגע קצת עם ספר טוב ומוזיקה טובה, להזין את הנפש ולא רק את המוח שעוד דקה מתפוצץ.